אולמות האבירים

אולם האסורים – בית הכלא של ההוספיטלרים שכיום משמש להצגת התקופות ההסטוריות של עכו
מרתף כנסית סט. ג’ון – בו מוצג סרטון הדמיה יפה על הכנסיה שהיתה מעליו והדמיה של לוויה צלבנית
אולם חדר האוכל – היפה והמרשים באולמות
שירותים צלבניים – כן… יש כאלה רק כאן… נא לא להשתמש (-:
החצר הגדולה – למעלה רואים את כלא עכו מלפני כ-250 שנה ולמטה את הקשתות הצלבניות בנות כ-800 שנה
הגראן מוניר – אולם מרשיו בו יש חנויות ובתי מלאכה שמשמרים אומנויות עתיקות. לצעירים – יש כאן גם כמה משחקים צלבניים. נסו את מזלכם

עכו הצלבנית היתה מחולקת לרבעים (קומונות בפי הצלבנים) שלא פעם היו מסוכסכים ועוינים זה לזה. רוב הרבעים היו של סוחרים איטלקיים שזכו לפטור ממיסים והתנהלו בצורה אוטונומית. הנה רבעי העיר השונים:

רובע המלך שכלל גם את הנמל את “דרך המלך” שהיום זה השוק העממי
הרובע ההוספיטלרי – “אולמות האבירים”, מסדר לוחם שסעד את עולי הרגל
הרובע הטמפלארי – באזור המגדלור, מסדר לוחם שתפקידו לשמור על עולי הרגל
הרובע הגנואזי – רובע הסוחרים בני גנואה.
הרובע הונציאני – רובע הסוחרים בני ונציה
הרובע של בני אמלפי
הרובע הפיזני (“הנמל הפיזני”) – רובע הסוחרים בני פיזה
רובע בני פרובאנס – רובע של סוחרים צרפתים ובהם בני מארסיי

במאה ה-13 עכו היתה אחת הערים הגדולות החשובות והמשגשגות ביותר בכל אירופה. על פי הערכות חיו בה כ-40 אלף תושבים שהמשמעות שעכו היתה עיר ענק מהגדולות בעולם (בפריז היו כמחצית…). היא היתה עיר מסחר שוקקת, שהיו בה גם מוסלמים ויהודים והיתה מפגש חשוב בין מזרח ומערב עם השפעות הדדיות רבות. מקורות השגשוג העיקריים שלה נבעו מכמה סיבות:
ראשית, זרם של עולי רגל שעברו בה שהיו למעשה תיירים והכניסו ממון רב. שנית, זו היתה עיר מסחר שוקקת ונמל מרכזי במזרח הים התיכון. זה נבע גם מהרבעים הפטורים ממכס שהיו בעיר. לאימפריות הימיות כמו גנואה וונציה היה יתרון להעביר הרבה מהמסחר שלהן לעכו ולכן המסחר שגשג. ושלישית, ייצור וייצוא של סוכר שהיה חדש באירופה וזכה למחירים גבוהים מאוד. הצלבנים יצרו הרבה מאוד סוכר מקני-סוכר בעיקר בחוף הגליל המערבי