הסיפור של בוסתן ברודי חושף איך אפשר להפוך קרקע משובשת ומוזנחת לגינת-בוסתן ותיקה, ירוקה ומשגשגת בלב שכונת מגורים.
מרכז קומפוסט שכונתי
חברי הגינה התחילו עם תא אחד לאיסוף זבל אורגני. במשך השנים יותר ויותר שכנים מצאו את האתר, והתחילו להשתמש בו. פעילי הגינה פעלו במרץ לטפל באתר על מנת שלא יהווה מפגע עבור השכנים. וכך הלך וגבר השימוש בקומפוסטר ובמקביל הקפידו פעילי הגינה לטפל בקומפוסט שהצטבר בו.
הטיפול בקומפוסטרים נעשה ברובו ע”י הפעילים אשר דואגים לרוקן את פח שקיות הזבל, הם מוסיפים חומר יבש אם חסר, משקים את הקומפוסט, ומפנים תאים כשצריך. כל יום עבודה בגינה מתחיל קודם כל בטיפול במרכז הקומפוסט. עובדי מיזם ‘מהפח ירוק’ מסייעים גם הם לפעילים בהספקה של חומר יבש לגינה.
כיום עומדים במרכז תשעה תאי קומפוסט שנקנו מכספי הבוסתן. קצב השימוש באתר גבוה מאוד – בשבועיים מתמלא תא אחד. אבל תהליך הבשלת הקומפוסט איטי הרבה יותר. לכל תא קומפוסט לוקח להשלים את תהליך הבשלתו לפחות שלושה חודשים.
תכנון עירוני ומעורבות תושבים
שכונת קרית שמואל נוסדה בשנות השלושים כדי לפתור את מצוקת הדיור של מאה שערים. הבנין החילוני הראשון שהוקם בשכונה היה של פרופ’ הלמוט מיוזם שהיה מבין מקימי החוג לסטסטיסטיקה באוניברסיטה העברית. זהו הבנין הגובל לבוסתן. במהלך שנות השישים הופקדה התוכנית לבניה של הבנין הגבוה הגובל גם הוא עם הגינה. פרופ’ מיוזם הגיש התנגדות לבניה בטענה שהיא פוגעת בו. ועדת התכנון הציעה לו פשרה – לתוכנית יוכנס שטח למבנה ציבורי. יעוד השטח הוגדר כ’חום’ שטח למבנה ציבור, וזהו השטח שלימים תוקם עליו הגינה הקהילתית. חלק מתושבי השכונה הדתיים רצו להקים בית כנסת אך לא הצליחו למצוא תורם. ולכן השטח נשאר עזוב לאורך כל השנים וכונה ‘גבעת הג’וקים’.
לימים כאשר אהוד אולמרט נכנס לתפקיד ראש העיר הוא פנה ליזמים לקבלת תוכניות בניה בעיר. התוכנית שהוצעה על השטח כללה בנין בן 8 קומות, בית כנסת והפקעת קרקעות. תושבי הבניינים הסמוכים התארגנו והגישו התנגדות לתוכנית לועדת התכנון המקומית בראשה עמד אורי לופוליאנסקי. הוועדה קיבלה את ההתנגדויות של התושבים, ותוכנית הבניה בוטלה.
בשלב מאוחר יותר, אחרי שהגינה הקהילתית כבר היתה קיימת, עבדו המתכננים בעירייה על תוכנית מתאר רחביה. בדרישות התוכנית יש צורך בשטחים ירוקים. על מנת לפתור את הבעיה הזו, הוכנס שטח הגינה הקהילתית לתוכנית כשטח ירוק. וכאשר אושרה התוכנית הוחלף יעוד הקרקע של הגינה לשטח ציבורי פתוח ירוק.
גיבוש הקהילה
תהליך הקמת הגינה התחיל מיוזמה של תושבים, והם אלו שיזמו את הפגישה הראשונה של כל ועדי הבתים שמסביב לשטח המיועד. את תהליך גיבוש הקהילה הובילה שרי אייזן, אז העובדת הסוציאלית הקהילתית במינהל הקהילתי גינות העיר. השלב הראשון, עוד לפני שהחלו לעבוד בשטח, היה גיבוש חזון. היה צורך להגיע להסכמות לגבי התוכנית של הגינה והמנגנון הבירוקרטי שלה. למשל, מה עושים עם השטח, מה שותלים, חשיבה על איך הגינה תראה עוד 20 שנה, לפי איזה מודל היא תנוהל – גינה לתושב או גידולים משותפים, איך לנהל את הקופה של הגינה, ועוד. כ-10 תושבים פעילים היו שותפים במפגשי החזון שארכו זמן ממושך. תהליך התכנון כלל חשיבה על הצרכים הקהילתיים והגנניים עליהם תענה הגינה. וגם תכנון של מתווה פעולה – קביעה של אירועים שיתקיימו בגינה לאורך השנה, החלטה על יום עבודה משותף קבוע, מפגשים חודשיים של הצוות המוביל לקביעת יעדים וקידום תוכניות וחלוקת תפקידים.
קהילת הגינה מורכבת ממעגלים שונים – במרכז קיים הצוות המוביל, אליו מצטרפים פעילים נוספים שמגיעים לימי העבודה השבועיים. מעגל נוסף הוא של תושבים שלוקחים חלק באירועים שמתקיימים בגינה. וכמובן שישנם מעגלים רחבים יותר של משתמשים שמגיעים אל הגינה למיחזור זבל אורגני, או מבקרים בשטח הירוק.