התחנה ה 11 שלנו היא בככר ביאליק – הככר העגולה הקטנה מול בית העיריה ההיסטורי ולצד בית ביאליק – מקום מגוריו של המשורר הלאומי שלנו. בכיכר כאן ממש אפשר לחוש באווירה של שנות ה 20 וה 30 של תל אביב הקטנה. תפסו לכם ספסל לשבת ונשמו את האווירה המיוחדת בפינה הנוסטלגית הזאת.
באוהאוס
לצד בית העיר ברח' אידלסון הצמוד היוצא מהכיכר, נמצא בית ליבלינג – "מרכז העיר הלבנה" הוא פרויקט ישראלי-גרמני המבקש לדון בערכי האדריכלות המודרנית ובעיר הלבנה כאתר מורשת תרבות עולמית בתל אביב-יפו, תוך הרחבת השיח על שימור ועירוניות. המרכז מקדם מצוינות בתחומי המחקר, ההכשרה המקצועית והידע בתחום השימור והאדריכלות.
בשנת 2003 הכריז ארגון אונסק"ו על אזורי העיר הלבנה בתל אביב כ"אתר מורשת עולמית". הקמת המרכז נעשתה מתוך הכרה בנוף האדריכלי הייחודי של תל אביב-יפו, בה נמצאים למעלה מ-4,000 בניינים שנבנו בסגנון הבינלאומי, המכונה גם "באוהאוס". מתוקף כך שתל אביב היא העיר עם ריכוז הבתים הגדול בעולם בסגנון הבינלאומי – התקבלה החלטה להכיר בה כאתר מורשת עולמי לעניין זה וכך גם נולד הכינוי שלה: "העיר הלבנה".
המרכז ממוקם בבית ליבלינג (רחוב אידלסון 29) אשר תוכנן על ידי האדריכל דב כרמי והמהנדס צבי ברק בשנת 1936 וכולל מאפיינים מובהקים של הסגנון הבינלאומי, מהכניסה עם בריכת הדגים, דרך חדר המדרגות המהודר ועד המרפסות השקועות. בשנות ה- 70 המבנה נתרם לעיריית תל אביב-יפו על ידי טוני ליבלינג.
ב- 19.09.2019 המרכז נפתח בהשקה רשמית וניתן לבקר בו בתערוכות, בגינה הקהילתית או בבית קפה ולבקר בקומת הגג המשמשת כתצפית העיר הלבנה. הכניסה חופשית.
הפסיפס שנלקח מהככר
בככר הקטנה פה למרגלות בית העיריה היתה בריכה עגולה עם מזרקה ובלבה – יצירת אומנות יפהפיה – פסיפס צבעוני של תולדות תל אביב שעיצב האמן נחום גוטמן. נחום גוטמן צייר את מגוון האירועים בתולדות העיר ואת עבודת הפסיפס – עשו אמנים מומחים באיטליה. לפני כמה שנים הוחלט שהיצירה הזאת יפה מדי כדי שתתחבא ברחוב ככ קטן ונסתר ומגיע לה מיקום יותר מרכזי בעיר. אז היצירה עברה לתחילת שדרות רוטשילד שהם השדרות הכי תיירותיות בעיר!
חייו של ביאליק בתל אביב והאדריכלות המיוחדת של הבית
חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שלנו, סופר, מתרגם ובעיקר – מחדש השפה העברית עולה לארץ מרוסיה בשנת 1924. מר דיזינגוף ראש העיר מפרגן לו ביד רחבה לקראת בואו ומציע לו בית במתנה ברחוב על שמו! כבוד יותר גדול מזה – לא תמצאו וזה כבר מסביר לכם את חשיבותו של האושייה הזו חיים נחמן ביאליק – לעם היהודי כולו.
בביתו היפה פה בסגנון טירה המעוצב בשילוב סגנונות של מזרח ומערב מתגורר ביאליק בשנותיו הראשונות בארץ. הוא חי פה עם מאניה אשתו, לזוג לא היו ילדים. בביתו הוא הוגה וכותב שירים, סיפורים, פרוזה, מאסות… ומפרסם כתביו בעיתונות הארצית של אותה תקופה. בכך זוכה למקום של כבוד בפנתיאון גדולי הדור של העם היהודי, מה שמביא גאווה רבה לתושבי תל אביב שגדול הדור הזה מתגורר דווקא בעירם.
ביתו של ביאליק הופך למקום כינוס לאנשי רוח ולמפגשי תרבות ושיח ואפילו מנהיג "חוג תרבותי" קבוע בימי שישי – קבלת שבת קהלתית – הפתוח לציבור הרחב. ביאליק מנחה את מפגשי התרבות המעניינים האלה שבמהלכם מתגבשים רעיונות שונים לגבי השפה, מילים חדשות בעברית נולדות לעולם פה, ערכי התרבות היהודית ועוד. ביאליק מקיים גם הרצאות, כותב שירי ילדים ושמו וגדולתו מתעצמים מיום ליום.
המשורר הלאומי – זה התואר הרשמי שמקבל כאן!
לאחר מספר שנים הוא נוטש את ביתו ועובר לרמת גן וכשהוא סובל מאוד מאבנים בכליות טס לטיפול בווינה שם נפטר בצער רב ב 4/7/1934 . גופתו מגיעה לארץ והוא נקבר בבית הקברות של תל אביב ברחוב טרומפלדור, לצד גדולי הדור האחרים שיאספו לשם במרוצת השנים.
ביתו לאחר מותו משמש מרכז כינוס רוחני ל"אגודת הסופרים העבריים", הוועד ללשון העברית ואגודת ביאליק. מאוחר יותר יהפוך לספריה ומחקר וב 2009 (שנת 100 לת"א) העיריה משפצת אותו והבית נפתח כמוזיאון הנצחה לביאליק, כתביו, יצירותיו, חייו ומורשתו.
מוזמנים להכנס לביקור בבית שנשאר אוטנטי ויפה עם הריהוט המקורי והעיצוב המיוחד ששימש את הדייר המפורסם שהתגורר בו.
מכאן אנחנו עוברים לרחוב/שכונת נחלת בנימין. והחידה עבורכם: על שם איזה בניימין נקרא הרחוב והשכונה? רמז: לא ב.נתניהו (תשובה תמצאו בסרטון הסבר)