באפריל 1863 חגג הצאר הרוסי אלכסנדר השני את יום הולדתו. באותו יום, בירושלים, נפתח בית החולים הרוסי. המוסד הרפואי הוקם כחלק ממתחם גדול, שכלל בין היתר קתדרלה ואכסנייה, במטרה לתת מענה לאלפי צליינים רוסים שהגיעו לארץ הקודש החל מראשית המאה ה-19. המתחם החדש, שזכה לכינוי “מגרש הרוסים”, אמנם נתן מחסה לעולי הרגל האורתודוכסים, אך לא פחות מכך שיקף את שאיפותיה של המעצמה הרוסית באזור. בדו”ח שחיבר לקונסוליה הצרפתית בשנת 1902 סיפר הרופא הצרפתי אמיל מושן, שפגשנו כבר קודם, כי הצליינים הרוסים הם מטופלים קשים במיוחד – כל רצונם היה למות בירושלים כדי להיקבר למרגלות הר הזיתים.
הרוסים בארץ
בית החולים היה הראשון מתוך שורה של מוסדות רוסיים שהוקמו בערים אחרות בארץ, כמו בנצרת ובבית ג'אלא שליד בית לחם, וחלקם העניקו טיפול רפואי. בתי הספר הרוסים היו חשובים במיוחד. הסמינר למורים בנצרת, למשל, היה מהמוסדות הראשונים שהכשירו מורים בארץ, והסמינר בבית ג'אלא היה הראשון שהכשיר מורות.
1948
במאי 1948 בית החולים הממשלתי הבריטי נמסר לניהולה של אגודת הרופאים הפלסטינית, תחת חסותו של הצלב האדום. שאר המתחם כבר היה בשליטה ישראלית. בית החולים המשיך לפעול במתכונת זו עד נובמבר 1948, עד שמנהלו, ד"ר אסעד שוכרי בשארה, וצוות בית החולים נאלצו לעזוב ולמסור אותו לידיים ישראליות. הצוות עבר לעיר העתיקה במסגרת הפסקת אש בת שעתיים, שהושגה למטרה זו. במכתבו לנציגי הצלב האדום בירושלים בשארה כתב: "העניין הזה נמשך הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים לסבול. המצב הזה לא יכול להימשך לנצח. יש לנו החובה והאחריות לעצמנו, למשפחתנו, ולמצפוננו המקצועי".
רופאיו הפלסטינים של בית החולים
רוב הרופאים הפלסטינים כאן, למדו באוניברסיטה האמריקאית בבירות. מנהל בית החולים הממשלתי, ד"ר אסעד שוכרי בשארה, יליד תרשיחא, היה מומחה לגינקולוגיה וכירורגיה וכיהן במספר תפקידים מנהליים במחלקת הבריאות המנדטורית, בירושלים ובחיפה, ואחרי 1948 עבד בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה. ד"ר סאמי בשארה, יליד נצרת, עבד בבית החולים הממשלתי בראשית שנות השלושים, לאחר מכן עבר לשכם, התמחה בכירורוגיה בבית חולים קסר אל-עיני בקהיר וחזר לעבוד ככירורג ביפו. ד"ר דאהוד בולוס, יליד כפר יאסיף, היה אחד הרופאים הערבים הבכירים ביותר במחלקת הבריאות. הוא שירת כרופא בצבא המצרי בשנת 1915 ובתקופת המנדט מונה תחילה כרופא מחלקת הבריאות בעכו. בשנת 1931 עבד בבית החולים הממשלתי בחיפה, לאחר מכן הועבר למחלקת הבריאות בירושלים ובשנת 1933 מונה לסגן הרופא הראשי של מחוז ירושלים. חסיב, בנו של דאהוד, עבד ככירורג בבית החולים הממשלתי בירושלים בסוף תקופת המנדט. אחרי 1948 הבן והאב עברו ללבנון.
הביטו למעלה
מעל שער הכניסה כתוב ברוסית "בית החולים הרוסי"; ובראש הבניין מתנוסס סמלה של ״החברה האימפריאלית הפרבוסלבית של פלשתינה", שנועדה לסייע לצליינים בארץ הקודש. במרכז הסמל מופיעות האותיות היווניות כִי ו-רוֹ, לציון הכינוי של ישו – כריסטוס ("משיח").
מבט מן העבר

אוסף האמריקן קולוני, ספרית הקונגרס, LC-M32- 3025[כך