בית החולים לילדים מאריינשטיפט

בית החולים לילדים הוקם על ידי מקס סנדרצקי, רופא גרמני, שהשתקע בירושלים בשנות ה-60 של המאה ה-19. בית חולים המוקדש כולו לרפואת ילדים היה חידוש של ממש בתחום הרפואה בעיר, במיוחד בצל שיעורי התמותה הגבוהים בקרב ילדים בתקופה זו. לא רק שבתי החולים לילדים בעולם כולו היו ספורים, אלא שבית החולים הזה היה פתוח לילדים מכל הדתות ואף ממחוזות רחוקים, ונמנע מפעילות מיסיונרית.

ב-1869 ביקר בירושלים קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף, בדרכו חזרה מהחגיגות שנערכו במצרים לרגל פתיחת תעלת סואץ. סנדרצקי הצליח להשיג ממנו ומדוכס גרמני נוסף תרומה לבית החולים, וגם קיבל את תמיכת הממשלה של הקנצלר הגרמני ביסמרק. בית החולים קיבל את השם "מאריינשטיפט" על שמה של אשת הדוכס, מריה. בית החולים נפתח תחת חסות הקונסוליה הגרמנית בשנת 1872. מוסד הילדים שהקים היה במידה רבה מפעל משפחתי ובנותיו (אנה, ולאחר מכן קטי) שירתו בו כאחיות. ד"ר סנדרצקי עצמו היה גם המנתח.

באוקטובר 1898 הגיע הקיסר וילהלם השני לביקור בירושלים. סנדרצקי קיווה לתמיכתו מאחר שהדוכס הגדול, שתמך בו עד אז, נפטר, ולא נמצא מקור הכנסה חלופי לבית החולים. אך הקיסר לא התעניין במאריינשטיפט, בין היתר, כנראה, מפני שסנדרצקי טיפל גם בילדים מוסלמים ויהודים. כך פסקו התרומות.

סנדרצקי המיואש הגיע לאפיסת כוחות. מעט לאחר עלות השחר של יום חמישי, 22 ביוני 1899, הוא עזב את בית החולים, ולפנות ערב נמצאה גופתו בנחל קדרון במזרח ירושלים. החקירה העלתה שמת מכדור שנורה ללבו; נראה שהתאבד באקדחו. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הפרוטסטנטי על הר ציון. המצבה על קברו נושאת את המלים "יבורכו בעלי הרחמים".

בעיתון הצבי, מה-16 בדצמבר 1887, כותב צעיר יהודי בשם יעקב שבתאי סיריס: "הנני מודיע לכל, שבחודש שעבר הייתי חולה בחולי עיניים. ויכבד עלי חליי, ומעלת הרופא המובהק סנדרצקי, תכף ששמע בא לבקרני, והתמיד לבא מדי יום ויום, ושבח לאל יתברך, שהיתה תרופתי על ידו, ולא זו בלבד, אלא שהרופא הזה הוא מטיב חסדו עם כולם, ובפרט עם העניים שהולך לבקרם בחנם אין כסף, וגם הרפואה שולח להם בלא כסף… ודבר זה כבר ידוע ומפורסם לכל באי שער עירנו. על כל הטובות אשר הוא עושה. וכמה פעמים קוראים אותו בחצי הלילה לאיזה חולה המסוכן ובידעו שהוא חולה תו"מ הולך לבקרו בלא מחיר ואם אבוא לספר בשבחו לא יספיקו ניירות וקולמוסים."

בשלב מסוים היה בית החולים הגרמני לילדים המוסד הלא-יהודי היחיד בעיר שקיבל נתח מסויים מכספי ה"חלוקה", תרומות מקהילות יהודיות בחו"ל שפרנסו את עניי היהודים בירושלים. יהודים היססו תחילה לאשפז את ילדיהם אצל סנדרצקי, כי לא הציע לחולים שלו מזון כשר, אך הוא התיר להם להביא מזון מהבית, ועם השנים גדל מספר המטופלים היהודים.

בשנה הראשונה בית החולים העניק טיפול לילדים ערבים ונתינים עות'מאנים מירושלים, יפו, עזה ודמשק. היה מקובל באותה תקופה שאמו של הילד החולה הייתה שוהה איתו במוסד במשך תקופת האשפוז. בין הילדים החולים באותה שנה היו תשעה מקרי מוות, כלומר אחוזי תמותה של 2.6% בלבד. סיבות המוות היו: דימום ממערכת העיכול, כוויה, דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, וקדחת סורית.