כמו בתי חולים אחרים בסיורנו, גם בית החולים רוטשילד החל את דרכו בעיר העתיקה, בשנת 1854. המוסד נבנה ביוזמתו של הברון יעקב מאיר רוטשילד, שביקש להקים בית חולים יהודי ראשון בירושלים. עם השנים, בגלל הצפיפות ומצוקת המקום, גבר הצורך להעביר את מושבו של בית החולים אל מחוץ לחומות.
מי הקים את בית החולים היהודי הראשון בירושלים?
בית החולים הראשון בירושלים הוקם ב-1844 על ידי העדה הספרדית המקומית. את הרעיון העלה הרב ד"ר לודוויג פיליפסון, ממנהיגי התנועה הרפורמית בגרמניה, שהציע להקים בית-חולים שישרת בחינם את יהודיה של ירושלים, ואליו יישלחו רופאים מאירופה. הפילנתרופים משה מונטיפיורי וג'יימס דה-רוטשילד נענו ליוזמה אך האחרון התנה את תרומתו בכך שיוקם בית-ספר לבנים ולבנות ליד בית-החולים. ראש ארגון הפקידים והאמרכלים באמסטרדם, צבי הירש להרן, התנגד לרעיון, שעשוי היה להביא לירושלים רופאים יהודים-רפורמים שישפיעו על תושביה. דעותיו בנושא היו כל כך נחרצות, שהוא הצליח להרתיע את הפילנתרופים ולהניאם מלתרום. לבסוף נשלח לירושלים רופא בודד שניהל מרפאה קטנה, שכעבור זמן קצר נסגרה בשל קשיים כלכליים. רק לאחר מכן קם בית-החולים רוטשילד עליו אנו לומדים כעת.
הרופא של סולטן זנזיבר
ד"ר יצחק ד'ארבלה היה ממנהליו הראשונים של בית החולים ואחת הדמויות הססגוניות בארץ בשלהי המאה התשע עשרה. הוא נולד באוקראינה בשם יצחק גרגורי אמציסלבסקי, קיבל חינוך יהודי בחדר ולאחר מכן למד בגימנסיה ברוסיה. הוא למד רפואה באוניברסיטת פטרבורג ולבסוף הוסמך בסורבון בפריז. אמציסלבסקי הוזמן לזנזיבר שבמזרח אפריקה כדי להיות רופאו הפרטי של הסולטן, אך מילא גם תפקיד של יועץ והיה איש סודו של הסולטן בעניינים מדיניים. כמו כן, בשל קשריו עם בית המלוכה האיטלקי שימש הדוקטור גם בתפקיד הקונסול של איטליה בזנזיבר. שם החליף את שם משפחתו לד'ארבלה. ב-1886 בעת ביקור בפריז, הכיר לו הרב של העיר את הברון דה-רוטשילד, ששכנע את ד'ארבלה להפליג לארץ כדי לשמש הרופא של המושבה ראשון לציון. לאחר כשנה עבר לירושלים לנהל את בית החולים רוטשילד. ד'ארבלה ידע כ-12 שפות, הספיק לערוך בחייו מחקר על יהדות ספרד, לפרסם מילון עברי-ספרדי ולייסד את חברת "שפה ברורה" (הגרסה המוקדמת של האקדמיה ללשון העברית). ד'ארבלה התגורר כנראה ברחוב הנביאים 54 וניהל חיי חברה נוצצים. דמותו מעידה עד כמה ספינת הקיטור והרכבת אפשרו לאנשים במעמדו של ד'ארבלה לחצות יבשות, ללבוש ולפשוט זהויות מקצועיות וחברתיות.
מה יש לאכול?
הרופא הצרפתי אמיל מושן, שעבד בבית החולים הצרפתי בעיר, סוקר בתחילת המאה ה-20 את תפריט המזון בבית החולים: בבוקר הוגש קפה בחלב; בסביבות עשר החולים שתו מרק פשוט; בצהריים שוב שתו מרק, הפעם עם בשר, ובערב – הפלא ופלא – שתו מרק עם אורז. אם אינכם חובבי קולינריה של בתי חולים, אתם יכולים להתענג על הפלאפל התימני לא רחוק מכאן, ברחוב הנביאים 48.
תורכית עות'מאנית
רואים את הכתובת המגולפת בחומת בית החולים? היא נושאת את המילה התורכית "בית חולים" באותיות ערביות.