הקהילה הטמפלרית היתה זקוקה כמובן לבית קברות, בייחוד לאחר שהקהילה הפרוטסטנטית בעיר, שבתחילה השתמשו בשירותיה, סרבה להמשיך לתת שירותים אלה לטמפלרים, שלא נחשבו בעיניהם לנוצרים. האדם הראשון שנפטר לאחר הסרוב הזה נזקק למקום קבורה ואז נקנה השטח ובו קברו אחר כך ולאורך השנים.
לסיכום הסיור
בשיא כוחם הגיעו הטמפלרים בארץ ל – 2200 נפש והקימו 7 מושבות. האידיאולוגיה של דור ההורים לא עברה אל דור הבנים. מכת המוות הסופית של הטמפלרים בארץ, היתה במלחמת העולם השניה כאשר הם היו נתיני מדינת אויב וחלק מהם גם היו חברים במפלגה הנאצית. בתחילת שנות השמונים התמנה ריצ’רד פישר מצאצאי הטמפלרים שהוגלו לאוסטרליה לקונסול אוסטרליה בישראל. הוא הסתובב בארץ עם מצלמה כדי לתעד את המושבות . הוא עשה זאת גם בשרונה ליד הקריה ומשרד הביטחון, הוא נחשד בריגול וגורש. במכתב לאימו כתב: “באתי לישראל לסגור מעגל, והנה סגרו עלי מעגל. אתכם גרשו מא”י בשנת 1948 ואותי ב – 1988. כל חטאי היה שחיפשתי את שורשי בארץ בה נולדו הורי. חיפה היא עיר יפהפיה. לא פלא שהטמפלרים הקימו בה את המושבה העיקרית והחשובה ביותר….. ושרונה היא לב ליבה של תל אביב ובה נמצא משרד הביטחון….. היהודים לא הרסו את הבתים שבניתם, להיפך, הם משקמים ומשמרים אותם. לא תאמיני, אף בית הקברות בחיפה נשמר בכל הדרו, ושעות רבות ביליתי בין המצבות המספרות את ספור המושבה…. לא נעים להיות “פרסונה נון גרטה” (אישיות לא רצויה) מאחר שלא הייתי מרגל כמו שחשדו בי, אלא גרמני אוסטרלי, מצאצאי הטמפלרים בארץ ישראל, שכל חטאו היה שבא לחפש את שורשיו”