בית קק"ל

הרעיון להקמת הקרן נהגה ע"י פרופ' גרמני למתמטיקה בשם צבי הרמן שפירא, שהעלה אותו כבר בקונגרס הציוני הראשון בבזל והציע – שתוקם קרן לצורך איסוף תרומות לגאולת קרקעות בא"י.

ב 1901 נחנכה קרן קיימת לישראל, לאחריה נוסדו רכישה וגאולת קרקעות בארץ, ייעור הארץ ו… נולדו הקופות הכחולות = קופות חיסכון ממתכת שכל ילד וילדה אספו בהן פרוטות וכשהתמלאו – הגיעו איתן פה למשרדי הקק"ל רוקנו ותרמו את תכולתן בטקס מרגש.
בימים אלה ממש, לאחר שהבניין שהפך בינתיים למוזיאון היסטורי, עמד כבר תקופה ארוכה סגור ללא פעילות, הוחלט להפוך אותו למלון בוטיק שבקומת הכניסה תהיה תצוגה היסטורית אודות המבנה. אז… יש למה לצפות!

ביום י"ט בטבת תרס"ב (26 בדצמבר 1901), החליט הקונגרס הציוני החמישי על הקמת קרן קימת לישראל. פקיד בנק בשם חיים קליינמן מהעיירה נאדבורנה שבפולין הגה רעיון לאיסוף המימון הדרוש לפעילות הקרן. הוא שלח מכתב למערכת "די וולט" (העולם) – העיתון הציוני שפעל בווינה, בזו הלשון: "בהתאם למימרה 'פרוטה לפרוטה מצטרפת', התקנתי לאחר פרסום החלטת הקונגרס בעניין ייסוד הקרן הקימת לישראל 'קופסא ארצישראלית', הדבקתי עליה פתק עם הכתובת 'קרן לאומית' וקבעתיה במקום מרכזי במשרדי. התוצאה, במידת ניסיונותיי עד כה, הייתה מזהירה. לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי המשרד הציוניים, אני מציע לאסוף בדרך זו תרומות לקרן הקימת".

רעיון הקופה הכחולה נחל הצלחה רבתי! הקופסא הייתה במשך עשרות שנים, כמעט בכל בית יהודי ברחבי העולם,ובמוסדות חינוך בארץ ובתפוצות, היוותה אמצעי עממי ואהוד למימוש החזון הציוני של הקמת מדינה יהודית. התרומות שנאספו באמצעות הקופסא הכחולה היו מכשיר לגאולת קרקע, שעליה יקום הישוב היהודי בארץ ישראל. אך הקופסא לא היוותה רק כלי לאיסוף כספים, אלא הפכה מראשית דרכה לאמצעי חינוכי חשוב להפצת התודעה הציונית ולחיזוק הקשר של עם ישראל עם אדמת מולדתו.