שני בתים מייצגים, משני עברי הכביש, שיש בהם ללמד אותנו על אופייה של השכונה: מצד אחד, בית פרטי, אחד מכמה בתים שבנתה בשכונה משפחת ג'מל העשירה והמקושרת, ומן הצד השני – בית דירות להשכרה, שמי שבנה אותו התגורר באחת מדירותיו והשכיר את היתר. לבית יש שם, "אבן עזר", שמעיד על זיקתו הדתית והתרבותית של מי שבנה אותו.
אבן העזר
שמו של ‘בית אבן עזר’ ברח’ מרכוס 10 לקוח מן התנ”ך, ומתייחס ל”אבן העזר”, מונח המופיע פעמיים בספר שמואל א’. לפי המסופר בפרק ד’, ‘אבן העזר’ היה ככל הנראה שמו של מקום, המזוהה כיום עם עזבת צרטה שליד ראש העין, בו חנו בני ישראל לקראת מלחמתם הכושלת בפלישתים: “וַיְהִי דְבַר-שְׁמוּאֵל, לְכָל-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק” (שמ”א ד’, א’). בפרק ז’ נזכרת “אבן העזר” שוב, אולי כמצבה שהציב שמואל הנביא כדי לציין את ניצחונם של בני ישראל על הפלישתים בקרב אחר: “וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת, וַיָּשֶׂם בֵּין-הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ, אֶבֶן הָעָזֶר; וַיֹּאמַר, עַד-הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהוָה” (שמ”א ז’, י”ב). “אבן העזר” הפכה סמל לכוחו וישועתו של האל. מכאן אימוצה כסמל יהודי ונוצרי והפיכתה לשם שניתן לאנשים ולמקומות שונים, כמו במקרה שלפנינו.