בית תאופיק כנעאן

ד”ר תאופיק כנעאן (1964-1882) היה הרבה יותר מרופא; הוא היה איש אשכולות ואינטלקטואל פורה במיוחד, שהותיר אחריו עשרות מחקרים, מאמרים וספרים בנושאי רפואה והיסטוריה ופולקלור פלסטיניים. כנעאן נולד בעיירה הערבית-נוצרית בית ג’אללה, דרומית לירושלים, לאב כומר, והתחנך כלותרני. הוא סיים בהצטיינות את לימודי הרפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות ופתח בירושלים את המרפאה הערבית הפרטית הראשונה בעיר. במלחה”ע הראשונה שימש כקצין רפואה בצבא העות’מני. הוא נישא לאשה לותרנית גרמנייה, וזכה בעקבות כך בנתינות גרמנית. אלא שהנתינות הגרמנית גם סיבכה את כנעאן, שנאסר על-ידי הבריטים למשך זמן מה במלחמת העולם השנייה בתור נתין של מדינת אויב. כנעאן היה מועמד לניהול ביה”ח היהודי-דתי שערי צדק, וניהל בפועל את ביה”ח אוגוסטה ויקטוריה. הוא היה המייסד והנשיא של “האגודה הרפואית הפלסטינית” והסהר האדום בירושלים, וגם ניהל, כאמור, את ביה”ח למצורעים בשולי טאלביה. לעתים קרובות לא גבה תשלום ממטופליו העניים, ואלה נתנו לו בהוקרה קמיעות וחפצי-פולקלור פלסטיניים, שהיוו בסיס לאוסף פרטי גדול ששמור עד היום בעמאן, ירדן. כנעאן ניהל קשרים ידידותיים ומקצועיים עם יהודים אבל היה ידוע בעמדותיו הלאומיות העיקשות, שרק התחדדו בעקבות מאסרו במלחמת העולם השנייה ואירועי מלחמת העצמאות.

לפני שנמשיך לתחנה הבאה, כדאי לחצות את הכביש לכיוון הבית שעליו התעכבנו, ולצפות מכיוונו אל מעבר לכביש, אל החזית המרשימה של הבית ברח’ חובבי ציון 19 שמזכירה – ואלי לא במקרה – את החזית הדרומית של הבית הלבן בוושינגטון. בראשית שנות ה-30 בנה את הבית הקבלן, סוכן המכוניות ואחד מעשירי ירושלים סולימאן טאנוס, שהתגורר באחת הקומות שלו עם משפחתו. אחיו, רופא הילדים וחבר הועד הערבי העליון עיזאת טאנוס, התגורר בקומה השנייה. לאחר קום המדינה התגורר בבית הפרופסור לסטטיסטיקה, מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחתן פרס ישראל רוברטו בקי. משפחת טאנוס עזבה במלחמת העצמאות. העסק המשפחתי המשגשג שלה, שנוסד בירושלים ב-1924, עדיין מנוהל בידי צאצאי המשפחה בירדן.