בריכת הקשתות

במאה ה-13 כתב גיאוגרף מוסלמי על רמלה “אנשי רמלה פונקו במאגרים תת-קרקעיים והייתה רוב הארץ מאגרים”. לעומת לוד השכנה בה נמצאו בורות מים רבים, כאן ברמלה נחפרו מאגרים כמו בריכת הקשתות כדי לאגור מים שהגיעו מאזור תל גזר בעזרת אמת מים (אקוודוקט) ששרידים ממנה אפשר לראות ליד מחלף נשרים בכביש 6 ושדות קיבוץ נען.
למה בלוד בורות מים וברמלה מאגרי מים? איכות המים בלוד טובה מאשר ברמלה ויש בהם אחוז גבוה יחסית של מלחים ואף מוערבבים בגרגרי חול. כבר במאה העשירית נכתב: “בארותיה עמוקות, מימיהן מלוחים” וכך נדרש להוביל מים אל העיר ממקור חיצוני בעזרת האמה.

במהלך שנת 2014, מצאו בחפירות רשות העתיקות מזרקת מים נדירה שנבנתה בחצר בית פרטי ברמלה ככל הנראה בביתו של עשיר מקומי. המזרקה מתוארכת לתקופת השלטון המוסלמי של השושלת המוסלמית הפאטימית במאה ה-11. היא יצאה מידי שימוש ככל הנראה ברעידת האדמה הגדולה שהחריבה את העיר בשנת 1068 וכוסתה בעפר עד שנחשפה בשנת 2014.

שימו לב לזיר, צינור וכד חרס אשר הזינו את המזרקה. בסוף הצנרת, מזרקה עם פסיפס ושיש ובטון בני אלף שנים מה שמעיד על עושרם של הבעלים ושל העיר דאז.

“בשם אללה וברכה מאללה, ציווה לבנות הסוכן של אמיר המאמינים, יאריך אללה את קיומו, בחודש חג’ה של שנת שתיים ושבעים ומאה שנה (172 להיג’רה היא 789 לספירה הנוצרית)”.

בריכת הקשתות מהיום בו נבנתה, לא נהרסה ברעידות אדמה והיתה ידועה וחשופה לחולפים על פניה. כיום מוזרמים המים על ידי עובדי האתר אולם בעבר, הוזנה על ידי אמת המים מתל גזר שהגיעה אל אזור המגדל הלבן ושמם בתעלה תת קרקעית על לכאן. לאחר רעידת האדמה הגדולה של 1068, נהרסה אמת המים והבריכה חדלה מלשמש כבעבר. האיור המצורף משנת 1861 ואוייר על ידי נוסע גרמני שטייל בארץ.