מבט אל סגנון הבניה של שנות ה 30.
עוד לפני שהיה פה בית
עוד קודם שנבנה הבניין הזה נבנה כאן בשנות ה 20 בניין בן 2 קומות בסגנון האקלקטי שהיה בבעלותו של ד”ר זיינפלד, רופא ידוע בתל אביב שעבד גם בבית חולים הדסה שהיה בסמוך ( תחנה מס. 9) ד”ר זיינפלד המציא את התרופה APC ‘ תרופה לכאבים וחום. בביתו היתה גם הקליניקה שלו. בשנות ה 30 נמכר הבניין נהרס ונבנה מחדש על פי צו האופנה העכשווי, הסגנון הבינלאומי.
אדריכל הבנין בסגנון זה היה ד”ר אלכסנדר פרידמן שלמד אדריכלות באיטליה. לעובדה זו חשיבות רבה לעניין שמו של סגנון הבניה המכונה בפי רבים בטעות באוהאוס.
הסגנון הבינלאומי צמח באירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. האדריכלים ביקשו להביא לשינוי חברתי ערכי שהאדריכלות היתה בבואה שלו.
סגנון הבניה ייצג רעיון חברתי: בנין ודירות שהמשפחה והשכנות במרכזן. הסגנון יהיה בינלאומי, כלומר בכל המדינות ייבנו באותו סגנון, מה שבוודאי ימנע מלחמות עתידיות… זהו שמו של הסגנון בינלאומי. את הרעיון לימדו בבתי ספר לאדריכלות ברחבי אירופה, בגרמניה שם בית הספר היה באוהאוס. כאשר עלה היטלר לשלטון סגר את בית הספר שרעיונות לא התאימו לאידיאולוגיה הנאצית, ומבלי שהתכוון שלח אלינו לארץ ישראל את מיטב האדריכלים היהודים שהפיצו את הרעיון בארץ ישראל בכלל ובתל אביב בפרט. על כן דבק בסגנון השם באוהאוס. הסגנון הבינלאומי הגיע לתל אביב באיחור של עשור והוא מאפיין את הבנייה בה בשנות ה -30.
בתחילה נבנו הבניינים כמו באירופה, צמודי קרקע. עד אשר נעשתה התאמה למזג האוויר הישראלי והבניינים נעמדו על הרגליים כלומר על עמודים.ועוד תוספת מיוחדת היתה כאן בארץ מרפסת. מרפסת שהתאימה למזג האוויר הישראלי תרתיי משמע: מזג האוויר ומזג האנשים. המרפסת שהיא הקשר של האדם עם הרחוב.