ברוכים הבאים לרחוב גורדון בצפון הישן של תל אביב ולכתובת המגורים הראשונה של אריק אינשטיין. על קיר הבניין ניתן להבחין בשלט, המציין את הבניין כתובותו של יעקב אינשטיין, אביו של אריק, שהיה שחקן בתיאטרון האוהל.
שיר לדרך - סע לאט
רוח התקופה- פועלי העולם התאחדו
תל אביב בשנות השלושים נגדשת ומוצפת על ידי אנשי העלייה החמישית: אלו יוצאי גרמניה שעוזבים את מולדתם כל עוד אפשר, וניתנת להם גם האפשרות להוציא איתם ציוד ותעשייה, מה שיוביל לשגשוג בארץ בעתיד הקרוב, ובתל אביב בפרט. השגשוג ייתבטא באדריכלות, תעשייה, כלכלה ותרבות. אך בתחילת שנות השלושים, תל אביב היא עדיין קטנה מאד, רוב בנייניה בעלי קומה אחת או שתיים ואין בה מספיק בתים לשכן בהם את העולים, שגרים בינתיים באוהלים ובצריפים.
ותיקי תל אביב, אלו שהגיעו בעליות הקודמות, הגיעו ברובם מרוסיה, וחוו בה את המהפכה הבולשוויקית על בשרם. זוהי המהפכה שגרסה כי על השלטון לעבור מידי הצאר אל מעמד הפועלים, וכי הפרוליטריון (=מעמד הפועלים) הוא שינהל את המדינה. המדינה תנוהל על ידי מועצות. איך אומרים מועצות ברוסית? סובייט. רוסיה הסובייטית היא ברית המועצות. מייסדי תל אביב, שראו כיצד חלום הופך למציאות ברוסיה, האמינו שהמהפכה עתידה להתרחב ולהתפשט אל העולם כולו, ובכלל זה גם תל אביב הקטנה. הם פעלו מתוך חזון סוציאליסטי ואמונה חזקה כי בקרוב ייתאחדו פועלי העולם כולו וייצרו מציאות אוטופית. אביו של אריק אינשטיין, יעקב אינשטיין , השתייך לתיאטרון הפועלים של ארץ ישראל- תיאטרון שנולד בדיוק מתוך הגישה הזו.
היחסים עם אברהם חלפי
עוד קודם ללהקה הצבאית היה התיאטרון, מאחורי קלעיו הסתתר מגיל 3. אביו של אריק, יעקב אינשטיין, היה שחקן בתיאטרון האהל, שפעל בצריף קטן וקסום, שהיה עטוף כולו בצמח מטפס, ברחוב הירקון היכן שנמצא היום מלון שרתון- זו הS הגדולה והאדומה שמקדמת את פנינו בשובינו לארץ עם ליל. כן כן, הצריף של האוהל. כבר מצחיק, לא? בילדותו היה מתלווה אל אביו לחזרות ולהצגות. יום אחד, כשהיה בן 7 או8 ישב כך מאחורי הקלעים בהצגת”המכשפה” של האוהל. (הצגה שראה עשרות אם לא מאות פעמים) אברהם חלפי שיחק בה תפקיד ראשי לצד אביו, והיה איזה רגע, שהוא יצא מן הבמה אל מאחורי הקלעים, ניגש אלך ארי , דגדג אותו בבטן ואמר “אריק, מריק, בריק”. אינשטיין הקטן היה כל כך מופתע מכך שהשחקן הגדול נוהג בו בחיבה ילדותית שכזו. כנראה לא ראה את הברכה שכתב חלפי להוריו לרגל יום הולדתוהשנתיים: ” לאריק הקטן בן השנתיים/ ברכת ארץ וברכת שמים/ ברכת אלוהים וברכת אדם,/ שיהיה אריק מאד חכם. שיהיה בריא, שיהיה חזק/ולא פרא אדמצ’יק אך ורק. לאריק המתוק, לאריק היקר/ נשיקה היום ונשיקה מחר./ מי יתן ונזכה בעוד שנה/ להביא לאריק שוב מתנה. בתוספת שוקולדה אוהבו אברהם חלפי (תל אביב 3.1.1941) מתוך הוקרה לחלפי ואהבה גדולה לשיריו, אריק מקפיד שבכל תקליט שלו יופיע לפחות שיר אחד של חלפי,. כולנו מכירים את השיר תוכי יוסי עם המשפט המדהים: הבדידות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה” אבל השיר הכי מוכר, כנראה שביצע אריק אינשטיין למילותיו של אברהם חלפי, יצא בשנת 77 באוסף”ארץ ישראל הישנה והטובה ג'” בעיבודו של אבנר קנר ובלחן המקסים של יוני רכטר. עבור השיר הזה הם בחרו שתי זמרות צעירות בתחילת דרכן: יהודית רביץ וקורין אלאל והשיר הוא ,כמובן, עטור מצחך