3 – הזדמנות של פעם בחיים

השנה היא 1941, רומל בראש הצבא הנאצי כבר בשערי מצרים – והבריטים בלחץ. דווקא אז, נוצר שיתוף פעולה מפתיע בין שלטון המנדט לארגון ההגנה, ומברית זו נולד הפלמ”ח – פלוגות מחץ. כוח לוחם חשאי, עם יחידות מיוחדות שפעלו בזהות בדויה: מסתערבים שחדרו לכפרים ערביים, ו”גרמנים” שהתחזו לחיילי אויב. פה ביערות משמר העמק, הם התאמנו, התכוננו, והניחו את היסודות שעליהן נבנתה קהילת המודיעין הישראלית, שאת גדולתה כולנו מכירים.

יצחק שדה היה המפקד הראשון של הפלמ”ח, עם כינוי של סבא – “הזקן” – אבל עם ראש חד ולב ענק.
הוא ידע להוביל לוחמים לקרב, ובמקביל לכתוב הצגות ולדבר על ספרים.
אם במקרה תעברו במחלף אלוף שדה, או ליד הישובים ניר יצחק, שדה יצחק ומשאבי שדה – תזכרו שכולם נקראים על שמו.
דרך אגב, לפני שהפך פה לגיבור – הוא לחם ופיקד בכלל בצבא האדום של רוסיה.

עוד לפני הצפנה מקצה לקצה, אנשי מודיעין ולוחמים – כמו בפלמ”ח – תקשרו ביניהם בקוד מורס: שפה של נקודות וקווים (קצר וארוך) שהועברה בצלילים, הקשות ואפילו הבהובי אור. ככה, בעזרת פנס או מראה, יכלו לשדר מסרים מוצפנים בלי להשמיע קול ובלי להתגלות. הבהוב מהפנס? נקישה מהקיר? אולי מנסים להעביר פה מסר חשאי שיכול לשנות את מהלך הקרב.