אנחנו בסמוך למנזר הפרנציסקאני קתולי של רמלה. ממש על אם הדרך בין יפו לירושלים. חלפנו על פני צריח מסגד קטן המכונה מסגד אל חודייפה הקרוי על שמו של אחד ממקורביו של הנביא מוחמד. מסופר כי כאשר לן נפוליאון תחילת מרץ 1799 ממש כאן במנזר הסמוך, העיר אותו האימאם של המסגד בתפילת הבוקר המוקדמת, יצא נפוליאון אל החלון וירה באימאם המסכן שהפריע את מנוחתו. מולינו ביתו של האמן הרמלאי ניהאד דביט שמקצת מעבודותיו ממש על קיר ביתו. ניהאד מתמחה בעבודות בחוטי ברזל ומומלץ לנסות לדפוק בדלת ולבקר בגלריה שהינה ביתו. (ניהאד נפטר ב 15.1.2024)
המסגד הקטן - אל חודייפה
את כינויו המסגד הקטן, קיבל המסגד כי נחשב ל”אחיו הקטן” של המסגד הגדול בו ביקרנו. המסגד פעיל ומשמש את שכניו תושבי העיר העתיקה ומנוהל על ידי הוואקף המקומי בעיר כמו שאר המסגדים ברמלה.
ביתו של האמן ניהאד דביט
ניהאד דביט הנו נצר למשפחה ערבית נוצרית מסועפת שמקורה ביפו וברמלה.
ניהאד למד בתיכון לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים. את ההשכלה וההכשרה האקדמית כאמן וכפסל רכש בבית הספר הגבוה לאמנויות שבסופיה בירת בולגריה.
אחד מתווי ההיכר המובהקים המאפיינים את עבודתו הם פסלי עצי הזית שהוא יוצר. עצי הזית הם נושא קרוב ללבו של דביט, כסמל מובהק לנוף הים תיכוני שבתוכו צמח, וכסמל לשלום במזרח התיכון ובעולם. ניהאד יצר עד היום אלפי פסלי עצים, כל אחד מהם ייחודי ושונה מהאחרים. העצים עשויים חוטי ברזל ונחושת, בגדלים שונים – מגודל טבעי ועד לעצים זעירים. הגדולים שבהם מוצבים כפסלי חוצות גם מחוץ לישראל.
ניהאד נפטר ב 15.1.2024
חלון החדר בו לן נפוליאון
ב-29 בפברואר 1799 הגיע הצבא הצרפתי אל רמלה ונפוליאון קבע את מטהו במנזר הקתולי בעיר וכאן לן.
נפוליאון היה בדרכו לירושלים אליה לבסוף לא הגיע לעולם.
כיום החדר מתוחזק על ידי הכנסיה בה הוא נמצא ואינו פתוח לקהל.