המגדל הלבן ברמלה

בשם אללה הרחמן והרחום. את מסגדי אללה יכונן וישמור רק המאמין באללה וביום האחרון והמקיים את התפילה והנותן צדקה והירא את אללה לבדו (קוראן, סורה 9, פסוק 18). ציווה על בניית המָאְדָ’נה המבורכת הזאת אדוננו הסולטאן, אל מלכ אל נאצר, המלומד, הצודק, הלוחם במלחמת הקודש, הלוחם בגבולות, מגן הספר, סולטאן האסלאם והמוסלמים, מחייה הצדק בקרב הברואים, ממית הכופרים ועובדי האלילים, שליט הערבים והעג’מים, השולט על האומות, משגיח על ארצות אללה, שומר על העולם הזה ומגן על הדת, אבו אל פתח מחמד, בן אדוננו הסולטאן השהיד, אל מלכ אל מנצור סַיִף אל דוניה ואל דין, קלאון אל צלאחי, ימין אמיר המאמינים, יאריך אללה את ימיו ויפיץ את דגליו ונסיונו באמצעות הניצחון. בנייתה (של המאד’נה) הסתיימה באמצע חודש שעבאן, שנת 718 (אמצע אוקטובר 1318)”.

צמוד למגדל הלבן נמצא מבנה קיברו של הנביא צאלח, קדוש מוסלמי מפורסם אשר לפי המסורת הופיע בארץ ערב, עוד לפני הופעתו של הנביא מוחמד.

לפי הקוראן בא צאלח אל תושבי ארץ ערב והכריז: אין אללה אלא אללה אחד הוא ונלחם עם עובדי הפסלים והכוכבים, כלומר הוא “ניבא” את המונותאיזם הבא אל העולם הערבי.

על פי המסורת המקומית, כאשר קרבו ימיו של צאלח למות אמר לו אללה: “לך עלה אל הארץ הקדושה ופה תקבר כי בה מנוחתם של נביאים וקדושים”. צאלח עלה לארץ ונקבר ברמלה לאחר מותו.

קברו, הנמצא בצד המגדל העתיק, קדוש למוסלמים ועליו נערכה מידי שנה (עד 1987), בתקופת האביב, חגיגה עממית גדולה הנקראת “זיארת נבי צאלח”.

שם אללה הרחמן והרחום, זהו מה שציווה בבנייתו, הג’אמע המבורך הזה, איאס בן עבדאללה מן החלקה של האמיר עלם אל דין קיצר, ירחמהו אללה וירחם על כל מי שיתפלל עליו, שנת 586 / 1190 {הד’א מא אמר בעמארת הדא אל ג’אמע אל מבארכ איאס בן עבדאללה, מן חלקת אל אמיר עלם אל דין קיצר, רחמה אללה ורחם מן ת[ר]חם עליה, סנה סתה ות’מאנין וח’מסמאאה}.

על המסגד הלבן של רמלה כתב ההיסטוריון אלמקדסי במאה ה-10: “מסגד הלבן שנמצא בשוק הוא גדול ונאה יותר מהמסגד של דמשק. אין עוד מיחראב גדול יותר בכל ארצות האסלאם או דוכן תפילה העולה על זה של רמלה, מלבד דוכן התפילה שבירושלים (אל אקצא)…”

מתחת למסגד הלבן (ששיטחו 94*93 מ’)נחפרו ונבנו שלושה מאגרי מים ענקיים. שהיו כנראה היעד הסופי של אמת המים (אקוודוקט) שבנה החליף סולימאן מאזור תל גזר (כרמי יוסף כיום). המאגרים שוכנים בעומק 2.7 מ’ מתחת לפני השטח ובשנת 1949 נחשף קטע אמה שהגיעה ממערב אל חצר המסגד ונכנסה אל המאגרים הדרומי והמערבי, שעומקם כ-9 מ’.
המאגרים במזרח ובמערב כוללים שלושה אולמות מקבילים, ואילו במאגר הדרומי שני אולמות אך הוא ארוך יותר, אורכו 38 מ’,רוחבו 10 מ’, נפחו 2,200 מ”ק.
שני המאגרים האחרים בנויים בסגנון דומה אולם הם קצרים ורחביים יותר(24*14 מ’), ונפחם 2,000 מ”ק כל אחד. בכל אחד עשרה עמודים ו-27 קשתות.הנפח הכולל של מאגרי המסגד הוא כ-6,200 מ”ק.
בכל המאגרים פתחים עליונים (ניתן להבחין בהם השטח מעבר לגדר). באחד המאגרים צולמו סצנות מהסרט קונילמל בקהיר עם מייק בורשטיין וכן סדרות טלוויזיה אחרות וגם בימינו.
המאגרים סגורים כיום לקהל מסיבות בטיחותיות ונגישות.