המזקקה

הקהילה הגאה בעיר ירושלים מזמנת הרבה מפגשים שונים ומורכבים עם האוכלוסיות הגרות בעיר. במרחק קצר מאיתנו ממוקמת כיכר ציון שלאורך השנים הייתה כיכר ההפגנות לעיתים גם אלימות. המתח בין יהודים לערבים מורגש במרחב שלנו בתקופות מתוחות בעיר. מצד שני זהו המרחב שבו דווקא הקבוצות הניציות מצאו מכנה משותף- הבירה. האלכוהול אומנם מהווה נקודות חסם בגלל איסור צריכתו על פי האיסלם אבל זה לא מפריע למוסלמים לשבת יחד עם נוצרים ויהודים. זו לא רק נקודת המפגש בין הקבוצות, יש כאן גם מקום לאוכלוסיות שלא יתקבלו בצד המזרחי של ירושלים- הומואים פלסטינים. לפי העולם המוסלמי הדתי בדומה לעולם היהודי דתי יחסים בין גברים אסורים. בליבם של חלק מהפאבים והמסיבות מצאו כל אחת מהקהילות האלה מקום בו הן יכולות להתקיים מבלי להשפט. מרכז העיר ופאבים ספציפיים נהיו מקום היציאה של הקהילות האלה שבו הן יוכלו להרגיש בטחון בעיר הקדושה בישראל. לעיתים העזיבה את ירושלים קשורה גם לעובדה שאלו קהילות שבעיר הזו חוות מאבק כפול. הראשון מהבית והקהילה הסובבת אותם, והשני סביב הזהות הגאה שלהם. בתל אביב מצעד הגאווה הוא מסיבה שנתית שבה משתתפים חברי הקהילה הגאה ועוד קבוצות רבות של חוגגות. בירושלים מצעד הגאווה יחסית מאופק וכיום מלווה עי כוחות משטרה גדולים שמנסים להבטיח את בטחונם של הצועדים. השינוי בתחימת המצעד היא התוצאה של רצח שירה בנקי בת ה 15 במצעד הירושלמי ב 2015.

ישראל העתיקה היוותה כר פורה לתעשיית הבירה כבר לפני 3500 שנה! ובעשורים האחרונים מסתמנת חזרה לייצור מקומי של בירה. לשתות בירה בוטיק הוא כבר דבר שבשגרה למי שאוהב לשתות בחוץ. וכאן בירושלים יש כמה חלוצים בתחום- ביניהם הבירה הכי ירושלמית- בירה שפירא על שם של האחים איציק ודני שפירא. המדבקה המוכרת הוא כמובן האריה של ירושלים בדיוק כמו בדגל העיר. האחים מייצרים מגוון בירות החל pale ale, ipa, חיטה באוורית ולאגר לא מסונן. מעבר לשגרתיים יש גם בירות עונתיות ששווה לשים לב אליהם כל שנה. לאורך השנים הצטרפו מבשלות בירה נוספות דוגמת ״הרצל״, ״האטץ׳״, ״בירתנו״. בסיורנו אפשר לפגוש את הבירות המקומיות ברוב הבארים ולאוהבי הבירות יש 2 מרכזים בעיר שמוכרים כיום רק בירות ישראליות- הביר בזאר במחנה יהודה שהתחיל את דרכו בתל אביב וגם ״בירתנו״ שבין היתר מקיימים ערבי טעימות ושיחות על בירה.

בעיר שבה הקהילה מקבלת במה ולגיטימציה בעשור האחרון דווקא סצנת הדראג התקיימה מאז שנות ה90 . ינקי בכר הבעלים של ה ״שונרא״ התחיל בעקבות בקשה של לקוח לקיים ערבי גייז בימי רביעי באווירה יותר אינטלקטואלית. ב״זמן אמיתי״ זה התפתח למסיבות גייז מידיי ערב. אז הסצנה הייתה מחתרתית מאוד והרבה פחות מקובלת, זה כמובן לא הפריע למקום להיות מלא באופן קבוע. פה ברחוב שושן היה בקצה הרחוב את ׳הקצה׳ בר ומועדון הופעות של דראג קווין מאופרות ומחופשות. לאחר שנסגר הוקם ״המקווה״ שהיה מועדון לילה לקהילה גאה והתרכז במסיבות ובנוסף קיים כל יום שני ליין שנקרא ״גוועלד גלינה גוועלד״ על שמה של גלינה (גיל נווה) שהובילה את מצעדי הגאווה לפני עשור וחצי . בהמשך עלה מופע דראג ירושלמי שנקרא ״פאות קדושות״ וזכה להצלחה בארץ וגם בארה״ב. גם ב״וידאו״ הפאב של הקהילה הגאה היה ליין סטנדראג ״אללה נש״. כיום אפשר להגיע להופעת דראג בעיקר בנוקטורנו שאליו נגיע בסוף הסיור. המלכה הירושלמית בימינו היא יוסלה (יוסלה זיו) שמעלה מופע בשלוש שנים האחרונות שנקרא ״צחוקים רצח״.