המנזר הארמני

בלב רחוב שפיק עדס, בין השוק למסעדות שבעיר העתיקה נמצא המתחם הארמני, הסגור למבקרים ברוב ימות השנה. במתחם גרות מספר משפחות ארמניות בודדות מתוך שנים עשר המשפחות הארמניות שגרות כיום ברמלה. בקצהו של המתחם, נמצאת הכנסייה של הקהילה, שנעשה בה שימוש למיסה רק 4 פעמים בשנה.
המתחם הארמני מכיל חצר גדולה מטופחת וחומה היקפית ממנה ניתן לתצפת את כל העיר העתיקה. הכנסייה עצמה שהוקמה ככל הנראה אי שם במאה ה-17 ואולי כבר בתקופה הצלבנית, מרשימה ביותר ומהווה גן עדן לחובבי הצילום.
לכנסייה הארמנית תפיסות תיאולוגיות ייחודיות משלה לנצרות, שמתבטאות גם בעיצוב הכנסייה, כמו לדוגמה הוילון שמסתיר את המזבח, מוטיב שאומץ מהפרוכת של בית המקדש.
אחת לשנה, ביום ג’ורג’ הקדוש (אוקטובר), מגיעים ארמנים מכל רחבי הארץ כמו גם מהפטריארכיה בירושלים, ומנהלים טקס הפתוח לקהל. כיום ניתן לבקר במתחם רק בקבוצות מתואמות מראש מטעם מוזיאון רמלה.
מועד הקמת הכנסיה כאן אינו ברור. ייתכן ולראשונה הוקם במאה ה-12 אך נהוג  לספר כי  במהלך המאה ה-17, שכן כאן סמינר לכמרים, שהועבר מאוחר יותר לירושלים.
כיום מתגוררת במכלול העתיק של המנזר-האכסניה משפחה אחת השומרת עליו.
המתחם סגור למבקרים, אך ניתן להגיע לביקור פעם אחת בשנה בלבד בחג סנט ג’ורג’, שחל ב-20 באוקטובר.

שער הכניסה אל המתחם הארמני וסמל הכנסיה הארמנית

הארמנים היו העם הראשון שקיבל על עצמו את הנצרות כדת מדינה בשנת 301. כבר במהלך המאה ה-4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים. כאשר הצלבנים הגיעו אל א”י במאה ה-11 הקהילה הארמנית זכתה לפריחה מחודשת ובתחילת המאה ה-20 האוכלוסיה הארמנית גדלה בעקבות גל פליטים שניצל מרצח העם הארמני שביצעו הטורקים ב-1915. על מבנים השייכים לארמנים ניתן לראות את הסמל שלהם, המורכב משתי אותיות הראשונות של המילים יעקב הקדוש בארמנית u – סורפ, Յ– האגופ. הארמנים מנציחים בכך את יעקב הגדול שהיה אחד משליחי ישו ויעקב הקטן, אחיו של ישו שעמד בראש הקהילה הנוצרית בירושלים.

הכובע של הנזירים הארמנים

על ראשם של הנזירים הארמנים בעולם יושב כובע מחודד המסמל את ה”שפיץ” של הר אררט המוזכר בספר בראשית כמקום אליו הגיעה תיבת נוח. הר אררט כיום שוכן על הגבול בין ארמניה לטורקיה.