אנו עוברים עכשיו לחומה הדרומית עולים במדרגות ואחרי כמה עשרות מטרים נראה משמאלינו על החומה כעין מלבן עם כתובת קטנה הקונוס (המלבן) נמצא מול שער כניסה למתחם הארמני.
הקונוס
בלילה שבין 16 – 17 ליולי 1948 יצא לדרך מבצע “קדם” ובמסגרתו החליט דוד שאלתיאל – מפקד החטיבה הירושלמית – עציוני, לכבוש בחזרה את הרובע היהודי שנפל לידי הערבים שלשה שבועות קודם לכן. במבצע השתתפו חיילים מחטיבת עציוני (החטיבה הירושלמית) וכוחות האצ”ל והלח”י. למחרת המבצע אמורה היתה להיכנס לתוקפה ההפוגה השניה, ושאלתיאל החליט לקבוע עובדות בשטח לפני ההפוגה. המבצע היה אמור להתרחש בשני מוקדים: ליד השער החדש (אצ”ל ולח”י) וליד שער ציון (חטיבת עציוני). הכוח העיקרי היה בשער ציון והכוח בשער החדש היה למעשה הסחה. מאחורי המבצע עמדה המצאה חדשה של הפיזיקאי יואל רקח שבנה בעזרת מדענים מ “חיל המדע” מתקן חומר נפץ – מטען חלול – ה”קונוס” שמשקלו היה 150 ק”ג והוא היה אמור לפרוץ את החומה ודרך הפירצה החיילים יכנסו פנימה. כבר מההתחלה היו בעיות שכן הירדנים הפגיזו את האזור וכוחותינו ירו בחזרה כך שגורם ההפתעה אבד. הקונוס עצמו היה כבד מאד ונישא על גבי מוטות בעזרת 4 אנשים במעלה ההר. מקום הפריצה אמור היה להיות מערבה לשער ציון שכן השער עצמו היה מבוצר מאד. לאחר שבוצע הפיצוץ גילו הכוחות לתדהמתם שהנזק לחומה היה מזערי והמבצע בוטל למרות שכוחות האצ”ל והלח”י הצליחו לפרוץ בשער החדש אבל נקראו לסגת בעקבות הכישלון של הכוח העיקרי (על הפריצה בשער החדש דיברנו בתחילת סיור זה). השאלה שנשאלה יותר מאוחר: מדוע המטען לא ביצע את המצופה ממנו? והתשובה היא: גובה פני הקרקע משני עברי החומה בנקודה זו אינו שווה, ובתוך העיר הוא הרבה יותר גבוה, כלומר המטען לא אמור היה לחדור רק את החומה אלא גם מאות טונות אדמה בצד השני, ואת זה לא לקחו בחשבון.