השער של שכונת זיכרון מאיר

השם הלפרין בוודאי נשמע לכם מוכר בהקשר של אופטיקה. ואכן רפאל הלפרין בנו של מייסד השכונה היה איש עסקים שעסק במגוון תחומים ביניהם ליטוש יהלומים, מכוני כושר והרזייה, רשת בתי קפה ולימים גם הקים את רשת האופטיקה. במקביל בחייו עסק הלפרין בפעילות ספורטיבית באופן מקצועני בעיקר אגרוף והיה גם למר ישראל בפיתוח גוף.

במהלך חייו עסק גם בפעילות פילנטרופית ותרם מהונו לגמילות חסדים, שיפוץ בתי כנסת, רכישת ארונות קודש והקמת מקוואות לשירות הציבור החרדי.

בשנת 1924 מגיעה לכאן קבוצת חסידים יוצאי ורשה שקראו לעצמם קבוצת “בית ונחלה” בהנהגת הרב יצחק גרשטיינקורן. האדמות נרכשו מהכפר הסמוך חירייה (כיום פארק אריאל שרון) ושמה של ההתיישבות נבחר בשל הקרבה לבני ברק הקדומה אשר מוזכרת בהגדה של פסח- מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק. צומת מסובים היא המקום בו להערכת הארכיאולוגים שכנה העיר המקראית והשם מסובים נגזר מציטוט זה. בתחילת דרכם ביקשו לעסוק המתיישבים בחקלאות והקימו משקים חקלאיים.

בתקופת המנדט בשנות הארבעים שימשה המושבה כמקום פעילות מחתרתית של הלח”י והאצ”ל מתוך הנחה שהבריטים לא יחשדו כי בעיר החרדית מתבצעת פעילות מחתרתית עניפה. לשם הסוואה היו מונחות על השולחן תכניות לבניית בתי מלון באזור. מכאן יצאו מבצעים שונים נגד המנדט כגון פיצוץ בתי הזיקוק בחיפה ע”י הלח”י והתקפות האצ”ל על משרדי הבולשת הבריטית. בבית מספר 8 התקיימו רוב ישיבות התיאום בין ראשי המחתרות בין הנוכחים הקבועים היו מנחם בגין, יצחק שמיר, חיים לנדאו ויעקב מרידור.