התקליט, הקסטה והוידאו

גלריה ברבור התחילה את דרכה בשכונת נחלאות בשנת 2005 ע״י קבוצת בוגרי בצלאל. הגלריה שמה לעצמה למטרה לתת במה לכל אמן באשר הוא בין אם יש לו שם/ כסף או לא. לאורך השנים היא הפכה למרחב אמנות אלטרנטיבי שהייתה בו תחלופה גבוהה של אמנות. קבוצת האמנים גם השקיעה בגינה קהילתי. יפיפיה שהפכה לאבן שואבת בתוך שכונת נחלאות הצפופה והבנויה. הגלריה פתחה את שעריה בחינם כחלק מא׳נדה לקדם שיח סובלני בנושאים שונים בזכות האמנות. בשנת 2016 אירחה הגלריה את ארגון ׳לוחמים לשלום׳ דבר שעורר מחלוקת וגרם לעירייה בסופו של דבר למשוך את תקציב התמיכה בגלריה ולסגירתה. הגלריה נדדה לרחוב שלמה המלך ולבסוף חתמה כאן במרץ 2022. כיום יש בה באופן מסורתי וידאו ארט וכן תערוכות משתנת אחת לכמה חודשים. העירייה אגב חזרה לתמוך בגלריה.

בסיפורי ההקמה של כל המקומות שקיימים בעיר משנת 2000 תמיד שזור סיפור השרידה של הפיגועים. התקופה הזאת בין 2000-2005 רוקנה את רחובות העיר והשאירה פחד גדול בקרב הירושלמים. הקהל החוצניקי לא העז לדרוך בעיר, והירושלמים העדיפו לשתות את הבירה שלהם בבית. אבל תמיד היו הלקוחות הקבועים שחזרו לכל המקומות האלה. בעלי העסקים מספרים על רחובות ריקים וחשש גדול מסגירות בית העסק. אבל כמעט כל הסיפורים של מי ששרד את התקופה מלאים בנוסטלגיה נהדרת של מי שמצא מפלט מהמציאות הקשה בעיר דווקא על הבר על כוס בירה. ירושלמים כמובן הם אנשים של בירה. על אף שבסיור רואים את מי שכן שרד את התקופה, המציאות הבטחונית בעיר הביאה לסגירה של בתי עסק רבים שבסופו של דבר העתיקו את מקומם לתל אביב. כך לדוגמא קרה עם מסעדת ראצ׳ה הגרוזינית שהייתה ברחוב החבצלת הסמוך, אשר תקופת פיגועי הדקירה ב 2015 אילצה את לילי בן שלום לסגור אותה ולעבור לתל אביב.

לעולם היהודי דתי לא טריוויאלי להכיל ולקבל את החברים הגאים בה על כל צבעי הקשת. לאורך השנים קמו יוזמות שונות של חברי הקהילה שנאבקים להכרה בתוך כמה מרחבים- הראשון הוא בתא המשפחתי והקהילתי של השכונה. השני הוא הקהילה הדתית הרחבה וחוסר היכולת שלה לקבל זוגות גאים והאחרונה ירושלים כעיר שהציביון הדתי בה הופך כל אחרות למורכב יותר. במרחק של כמה דקות הליכה מצוי הבית הגאה שנמצא כמו סוד קטן במרכז העיר. הכניסה לשם תותר רק לאחר הזדהות ותוך וידוא שיש למבקר.ת פגישה מראש. אבי הבעלים של התקליט מספר שלאורך השנים חל שינוי בעיר וזוגות גאים מרגישים יותר בטחון ללכת שלובי ידיים במרחב העירוני. לכן הוקמה ״ה׳קסטה״ שנמצאת ממש מעבר לפינה של התקליט- בהתחלה גייז בר, שבתחילתו היו גם עושים אירועי תרבות, ועם הזמן השאירו לבית הגאה את אירועי התרבות וזה הפך מקום הבילוי האלכוהולי המועדף בעיר. בשנים האחרונות יוצא מצעד הגאווה בירושלים מגן הפעמון לגן העצמאות. בשנת 2015 נרצחה שירה בנקי בת ה 15 שצעדה עם החוגגים על ידי ישי סליסל חרדי קיצוני בדקירות סכין. האירוע עורר תדהמה בציבור הישראלי. ב 2018 תאטרון ״החאן״ המקומי יצא בקמפיין לפרסום מנויים זוגיים, בחלק משלטי החוצות הופיע זוג הומוסקסואלי דתי. הקמפיין גרר תגובות משני צידי המתרס- התלהבות מחד שבירושלים דבר כזה מתפרסם, וביקורות קשות על תאטרון החאן בבחירתו זוג גברים.