הוילה הגדולה והמרשימה ביותר מבין בתיה המקוריים של השכונה וללא ספק אחד מסמליה ואחד מסמלי ירושלים המנדטורית בכלל; הכרזה ברורה וצלולה באשר לעושרו של הבונה קונסטנטין סלאמה, מעמדו ועולמו התרבותי.
כיכר סלאמה
כיכר סלאמה מוגדרת על-ידי הערוגות המטופחות במרכזה ובצדדיה ועל-ידי ארבעת המבנים סביבה: וילה סלאמה, בית אנטוניו כתאן הצנוע יותר (מרכוס 1), ושני בתי הדירות הנקראים X ו-Y על-שם סימוני המגרשים שעליהם נבנו (על-ידי סלאמה בעצמו). הכיכר איננה באמת כיכר, ובאופן רשמי גם איננה קרויה על-שם קונסטנטין סלאמה. זהו מעגל תנועה, מרכיב נופי שהגיע לארץ-ישראל עם הבריטים ועם תחילת השימוש הנרחב ברכב הפרטי, והציע שילוב בין פיתרון תחבורתי זול, בטוח ונוח לבין מרכיב נופי אסתטי. בעיר שחסרה כיכרות של ממש, הפך מעגל התנועה בטאלביה ל’כיכר’, ונקרא על-שם ה’ידיד’, הלוא הוא הקצין הבריטי האקצנטרי ומקים ‘פלוגות הלילה המיוחדות’ אורד וינגייט, שהתגורר בשכונה. אלא ששמה המנדטורי הלא-רשמי של הכיכר, שקישר בינה לבין וילה סלאמה החולשת עליה, הוא שהתקבע והוא זה ששגור בפי תושבי ירושלים עד היום.