חצר בתי ברויידא

אנו מכירים את המילה פרושים כשמה של מפלגה מימי בית שני, אבל כאן אין אנו מתכוונים אליהם אלא לבני הישוב הישן במאות השנים האחרונות. פרושים הם תלמידי הגר"א (הגאון מוילנא) שעלו במאה ה – 19 לשכון בארץ הקודש, וכן זהו שמם של צאצאיהם ומי שהלך בדרכם. למעשה התואר "ליטאים" או "מתנגדים" מדבר עליהם או על קבוצות מאד דומות להם. לשם פרושים יש כמה סיבות כמו: פרושים מהחסידות או פרושים מתענוגות העולם הזה או פרושים מעבודה והתמסרות ללימוד תורה. השם "ליטאים" הוא על שמו של הגר"א שהגיע מליטא והשם "מתנגדים" בא להם בגלל התנגדותם לחסידות. יהיו כאלה בעולם החרדי שיאמרו שישנם הבדלים בין הפרושים לבין הליטאים או המתנגדים, אבל ההבדלים הם מינוריים ויש האומרים שכל הקבוצות האלה אחת הם. בכל אופן שלט ההנצחה בבתי ברוידא אומר בפירוש שהדיירים בבניין חייבים להיות מעדת הפרושים (לא חסידים)

"ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות" – ישעיהו נ"ו ה') החמישה ועשרים בתים ובית המדרש "קהילת יעקב" והמגרש והבור נבנו מכסף הגביר הצדיק הנדיב המפורסם מורנו הרב ר' יעקב יוסף ברוידא זצ"ל בן הרב ר' בנימין זצ"ל שנלקח לבית עולמו א' דראש חודש מרחשון תרס"ז (1907) והקדישם הקדש עולם לדור בהם תלמידי חכמים מצויינים בתורה ויראת שמיים ושתורתם אומנותם מעניי עדת הפרושים ל – 3 שנים חליפות על פי דעת האפוטרופסים שלו. ועל הטוב יזכר שם הרב הגאון שרגא פייביל יעקובסון זצ"ל אשר בהשתדלותו ועל ידו נבנו הבתים ובית המדרש הנזכר. יהא שמם לברכה לארץ, וצדקתם תעמוד לעד."

שנים רבות התחרו ביניהן שתי החצרות. בשעה שבבתי ברוידא כבר התחילו מנחה גדולה, כמנהג הפרושים המתנגדים (צהרים), יצאו החסידים שבבתי ראנד מן המקווה כשפיאותיהם מטפטפות מי טהרה והם עושים את ההכנות האחרונות לתפילת שחרית. בבתי ברוידא אמרו תהילים מתוך עצבות ורוח נכאה, ובאותה שעה ממש השתלהב בבתי ראנד מעגל של חסידים שיצאו בריקוד נלהב. כשבבתי ברוידא עמד המגיד דמתא (של המקום) ותיאר ביד אומן את הגיהינום על כל מדורותיו והשומעים נאנחו אנחות קוראות לב, השתפכו זמירות של סעודה שלישית מהחלונות הגבוהים והרחבים של בית המדרש שבבתי ראנד. ובשעה שאנשי בתי ברוידא כבר החלו לקום לתפילת ותיקין (התפילה המוקדמת ביותר בבוקר), עדין ישבו בבתי ראנד בסעודת מלווי מלכה (של מוצאי שבת) וספרו ספורי נפלאות של חסידים ושל צדיקים.