חקל תפוחין קדישין

טקס קבלת השבת הוא כנראה הטקס הדתי הפופלרי והשכיח ביותר מכל הטקסים של היהדות. רוב יהודי העולם בכל הקהילות עורכים טקס קבלת שבת בצורה כזו או אחרת. שורשיו מצויים איפשהו בימי התלמוד ועיקרו הדתי אמירת שבעה מזמורי תהילים הנאמרים בבית הכנסת בזמן כניסת השבת.

אך מעניין וחשוב לדעת שהטקס שהשתרש בקהילות ישראל מקורו במאה ה-16 בחכמי הקבלה בצפת ובראשם האר”י הקדוש.

בערב שבת היו המקובלים יוצאים לשדה (“חקל תפוחין קדישין”…) בבגדים לבנים ומקבלים את השבת תוך כדי שירת מזמורי תהילים ובמיוחד הפיוט לכה דודי, שבו כינו בחיבה את השבת “כלה”.

גם המזמור הידוע והאהוב “לכה דודי”עצמו – מקורו בצפת של המאה ה-16. הפיוט חובר על ידי הפייטן המקובל הרב שלמה הלוי אלקבץ ונחשב לחלק החדש ביותר בסידור התפילה שמקובל על כל עדות ישראל. לפיוט חוברו לחנים רבים והוא הפיוט המוכר והפופולרי ביותר של קבלת השבת.

על כן חשוב להבין שטקס קבלת השבת המוכר לנו כיום והנחוג ע”י רוב בני עמנו הכולל את הזמירות, הבגדים הלבנים, דימוי הכלה, הצפיה והשמחה – כל אלו הם תוצרים ישירים של תור הזהב של צפת במאה ה-16.

ר’ שלמה הלוי אלקבץ נולד בסלוניקי בשנת 1505.
בשנת רפ”ט (1529) נשא לאשה את ביתו של אחד מפרנסי העיר ומעט אחר-כך עבר לעיר אדריאנופול בבולגריה שם פגש את מרן יוסף קארו וזכה ללמוד ממנו ולהיות בקרבתו. שם הוא גם כתב אחדים מספריו. ביחד עם קארו ראה חזיון שהאיץ בו לקיים לימוד בליל שבועות, מכאן,אגב, המקור לתיקון ליל שבועות. החזיון גם זירז את שניהם לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1536 עלה לארץ, והתיישב בעיר צפת.
בצפת עסק בתורה ובחכמת הקבלה ובין עמיתיו היה המקובל הידוע משה קורדבירו, אשר נשא את אחותו.
פיוטו של שלמה הלוי אלקבץ ‘לכה דודי’ התפרסם בכל קהילות ישראל והפך להיות היצירה הידועה והחשובה ביותר שלו. הפיוט לכה דודי בן עשרת הבתים עוסק בקדושת השבת, בבניין ירושלים ובקבלת פני הכלה והוא החלק החדש ביותר בסידור התפילה. אלקבץ נודע בתפילות ובפיוטים הרבים שחיבר אך גם בספרים שכתב.

ר’ שלמה הלוי אלקבץ נפטר בשנת שמ”ד (1584) ונטמן בבית העלמין בצפת.