טיילת החומות והמגדלאור

החומות המרשימות של עכו הן חומות מאוחרות שנבנו בימי סולימאן פאשה, יורשו של אל-ג’זאר ולפיכך לא היו בזמן נפוליאון וכמובן לא בזמן הצלבנים.
בתקופה הצלבנית עברה החומה בתוואי צפוני מזה של החומה העות’מאנית, ושטחה של העיר בתקופתם היה גדול בהרבה. בצדדים הפונים אל הים לא בנו הצלבנים חומה כלל.
החומות העות’מאניות הוקמו במשך תקופה שנמשכה 90 שנים, החל בשנת 1750 ועד 1840.
החומה העות’מאנית הראשונה הוקמה על ידי דאהר אל עומר בשנים 1750–1751, ובחלקה, בצדה המזרחי, היא חפפה את החומה הצלבנית. גובהה הגיע לכ-10 עד 13 מטר, ורוחבה עמד על מטר אחד בלבד. נפתחו בה שני שערים בלבד “שער היבשה”, שניצב בחומה המזרחית וקיים באותו מקום עד היום ו”שער הים” בקרבת הנמל.
חומות אלה חוזקו על ידי אחמד אל-ג’זאר, והגנו על העיר אף במצור שהטיל נפוליאון על העיר בשנת 1799. בין השנים 1800 ל-1814, אל-ג’זאר ויורשיו המשיכו לבצר ולחזק את החומות כך שיוכלו לעמוד גם בפני התקפה ארטילרית. ביצורים אלה כללו חומת מגן, חפיר, עמדות לתותחים, שחלקם ניצבים במקומם גם כיום, ושלושה מגדלים. בפינה הצפון מזרחית יש מגדל, בורג’ אל קומנדר, ששימש כקסרקטין צבאי ושם בפינה עובי החומה הוא מהגדולים בעולם! למעלה מ-60 מטר. מאז לא בוצעו בחומות העיר שינויים ניכרים.
בתחילת המאה ה-20 נוספו שני שערים בחומה הצפונית – המשמשים עד היום לכניסת רכב.

בתקופה הצלבנית היו בעכו 44 כנסיות מהן גדולות ומרשימות מאוד. גם כיום יש בעיר מספר כנסיות פעילות שעומדות במקום בו עמדו כמה מהכנסיות הצלבניות. יש בעיר קהילות משלל העדות הנוצריות. הנה כמה מהחשובות שבכנסיות העיר:
כנסיית פרנצ’סקו הקדוש נמצאת ממזרח לשוק ובקרבת הנמל במכלול של מבנים ומוסדות קתוליים שהקימו הפרנציסקנים בעיר. פרנצ’סקו דה אסיסי, מייסד המסדר הפרנציסקני ביקר בעכו במאה ה-13 ובעקבותיו מגיעות לעיר משפחות רבות של מאמינים קתולים. במתחם כנסיה מרשימה ומנזר, בית ספר, אכסניה ובתי קהילה שונים.
כנסיית סנט ג’ון –היא כנסיה לטינית-קתולית והיא נמצאת בסמוך למגדלור של עכו, על טיילת החומות. היא אחת היפות בעכו והיא נחשבת כאחד מסמלי העיר.
כנסיית סנט ג’ורג’ היא הכנסייה היוונית-אורתודוכסית של עכו. בצמוד אליה מנזר פעיל ויפה.. הכנסייה שפועלת מאז ראשית התקופה העות’מנית עד היום נקראת על שם גיאורגיוס הקדוש.
כנסיית סנט אנדריאס (St.Andrew’s) נמצאת במערב העיר העתיקה, ליד סמטת ואלידקשאש ולא רחוק מהמגדלור. היא שייכת לזרם היווני-קתולי. הכנסייה שוכנת במבנה שהוקם ב-1765 אשר נמצא במקום בו ככל הנראה פעלה כנסיה בעלת שם זהה בתקופה הצלבנית.
הכנסייה המארונית ממוקמת בדרום מערב העיר בסמוך לכנסיית סנט אנדריאס. המארונים שגורשו מהעיר הורשו לחזור אליה במאה ה-17 בימי פאחר א-דין. כיום היא משמשת בעיקר לוחמי צד”ל מארונית החיים בגליל.