ישיבת המקובלים בית אל

ביהדות יש הרבה הקבלות בין אור לחוכמה ובין אנשים שעושים חסד לאור.
היהודי כשמש – “מהי התכונה של השמש, הקובעת יותר מכל את העובדה שהכל חושבים את השמש לברכה? כמובן – היכולת להקרין. מה היה קורה אילו היתה השמש בעלת הטמפרטורה, אותה האנרגיה אך לא היתה מקרינה אלא מחממת את עצמה בלבד? כך גם היהודי, תפקידו הוא להאיר , להקרין להיטיב לזולת …והרי נברא הוא להיות – שמש (הרבי מלובביץ)
וזה אמר הרבי מלובביץ. ששולח שליחים על פני הגלובוס וכולנו מכירים את החנוכיה של חב”ד בכל עיר.
האור הוא כמו אינסוף כמו סימן השמונה (= שמונת נרות חנוכה)
האור והאש הוא דבר שלעולם אינו נגרע -” המדליק נר מנר הנר דולק וחברו אינו חסר” במדבר רבה, פרשה י”ג

ועוד דבר: צריך שכל אדם ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חבריו ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר לעולם כולו. – הרב קוק