בישיבת מעלות התורה ברחוב אבן שפרוט 3, תוכלו למצוא בחנוכה ריכוז גדול מאוד של חנוכיות סביב הכניסה ומחלונות הישיבה.
מי מדליק חנוכיה בסלון?
אחת המטרות המרכזיות של הדלקת החנוכייה היא פרסום הנס – כלומר, שכמה שיותר אנשים יראו את החנוכיה שלנו דולקת ויזכרו בנס פך השמן. כאשר מדליקים את החנוכיה בסלון הבית, המטרה הזו עלולה להתפספס. לכן, קבעו חכמים חוקים לגבי מיקום ההדלקה:
* יש להניח את החנוכיה בפתח הבית, בסמוך לרשות הרבים ומבחוץ, בצד שמאל של הפתח (לא בצד שבו המזוזה).
* החנוכיה צריכה להיות מוגבהת לפחות לגובה של שלושה טפחים (טפח הוא יחידת מדידה של כ-8-9 ס"מ) ולא יותר מ-20 אמה (אמה היא כ-46 ס"מ).
חשבו על הבית שלכם: איפה המקום הכי טוב להניח בו את החנוכיה?
מי המציא את הסביבון?
בניגוד להמצאות יהודיות כמו עגבניות שרי, דיסק און קי וסודה סטרים, הסביבון הוא לא ממש המצאה יהודית. כנראה שמקורו בהודו העתיקה, וכשהגיע לאירופה, נקרא ביידיש "דְרֶיידל". לאורך השנים, רבים התלבטו לגבי שמו בעברית. ביאליק הציע לקרוא לו "כִּרְכָּר", מנדלי מוכר ספרים הציע "חזרזר", אך השם "סביבון" התקבל, כפי שמקובל, בזכות איתמר בן אב"י כשהיה בן חמש!
המנהג לשחק בסביבון בחנוכה התחיל בגרמניה כתחליף לקוביית משחק מזל, והאותיות שעל הסביבון סימלו את מצב הזכייה:
נ – נישט (הפסד)
ג – גאנץ (זכייה)
ה – האלב (חצי זכייה)
ש – שטעל איין (הוסף מטבע)
לאחר מכן, כאשר ניסו לקשר את המשחק לחג, פרשו את האותיות כראשי תיבות של "נס גדול היה שם". במאה ה-20, כאן בארץ ישראל, שינו את ה"ש" (שם) ל"פ" (פה).