ישיבת פונוביץ

החג שאינו מופיע בתורה הוא אחד המיוחדים – הדלקת הנרות המשפחתית, השירה, המנהגים כולל הסופגניה והסביבון, דמי הכיס, כל אלו הופכים אותו לחג אהוב במיוחד על הילדים . לפי הקהילה החרדית החג מסמל את הנס שקרה לעם היהודי עם מלחמתו ביוונים שטימאו את בית המקדש. מדובר בחופש האולטימטיבי- חופש מכפיה דתית, חופש האמונה וחופש משלטון זר. בשנת 167 לפני הספירה לאחר למעלה ממאה שנות שלטון יווני שהשפיעה רבות על היהודים, החל המרד החשמונאי. מדובר באחת מהמלחמות החשובות והמוצלחות שהיו לעם היהודי. במהלך המרד יהודה המכבי בנו של הכהן מתתיהו שהחל את המרד מנהיג את לוחמיו בגבורה ולמרות הנחיתות מבחינת ניסיון בקרב וציוד לחימה הם מצליחים להביא לתבוסתו את הצבא היווני הצבא הכי חזק אז. הטקטיקה של יהודה הייתה האמונה וההצדקה המוסרית של מלחמתם. כך לאחר 3 שנות מרד מצליח יהודה המכבי להגיע לבית המקדש שטומא על ידי היוונים ומדליק למשך 8 ימים את המנורה. זהו שיאו של המרד והנס על פי הסיפור הוא פח השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד דלק 8 ימים.

תשובה לשאלה תחשוף אותנו לפרטים חשובים אודות החג. לפי ספר חשמונאים ב’ נקבעו שמונת ימי חג לזכר חנוכת בית המקדש של שלמה המלך שארכה 8 ימים- שבעת ימי סוכות ועוד שמיני עצרת. מכאן אנו למדים שיהודה המכבי רצה לחגוג את מה שלא התאפשר חודשיים לפני כן- חג הסוכות כך שניתן לומר כי חג החנוכה הינו למעשה חג סוכות שני.

בתקופת המנדט כאשר נאבקו אנשי היישוב היהודי להקמת בית לעם היהודי הם ראו בסיפור החשמונאי דווקא את הגבורה ולא את הנס. סיפור האומץ של מעטים מול רבים, אמונה מול ניסיון ונשק היה המודל שאותו אמצו כאשר נאבקו להקמת המדינה.
אין ספק שהסיפור החשמונאי הוא סיפור גבורה, תעוזה ואמונה.

הרבי אברהם ישעיהו קרליץ אשר היה מכונה החזון איש מהווה אחת הדמויות החשובות בהתפתחות העולם הרוחני של העיר ועל כן רבים ממוסדות העיר קרויים על שמו כמו גם שכונת החזון איש. הוא היה מהזרם הליטאי מפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה 20. קרליץ נולד באימפריה הרוסית משם נדד עד לורשה ומשם ב 1933 עלה עם רעייתו לארץ. תחילה שהה בתל אביב ומשם לאחר שהוזמן ע”י אחד ממנהיגי הקהילה החרדית הגיע לבני ברק להר השלום. כאן התרשמו מהנוף והאוויר והחליטו לקבוע את מגוריהם בעיר. במהלך חייו כתב החזון איש ספרים רבים העוסקים בדיני משפחה וטהרה ואף הקים מוסדות לימוד ביניהם כוללים. לחזון איש לא היו צאצאים משלו ויש הסבורים כי העדיף ללמוד על נערים צעירים ובכך פיצוי על כך.

פגישת החזון איש ובן גוריון
אחד המאורעות בהם התפרסם החזון איש הוא פגישתו עם דוד בן גוריון ב 1952. הפגישה תואמה לבקשת בן גוריון לאחר שלמד מחברי כנסת ועסקנים דתיים כי החזון איש הוא המנהיג האמיתי של המגזר החרדי ועל פיו יישק דבר. בפגישה שטח בן גוריון את הסוגייה כיצד יחיו דתיים וחילוניים יחד עם פערי השקפות כה גדולים. עונה לו החזון איש במה שזכה לכינוי “משל העגלה המלאה והעגלה הריקה” ומספר לו משל הלקוח מהתלמוד “אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך”. בן גוריון משיב לו בכעס ומה עם בניית הארץ, שירות צבאי וכו’ האם אין זו מעמסה? עונה לו החזון איש בציטוט מספר תהילים “אִם ה’ לֹא יִשְׁמׇר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר”, כלומר לבסוף כוחנו מוגבל ללא התערבות השם. למרות הפער בין הצדדים חיבב בן גוריון את האיש והפגישה בין השניים הפכה לסמל של גישור הפערים בין יהודים חילונים ודתיים. אחד הסממנים של השפעתו של החזון איש הוא קיום לימוד תורה כאידאל למשך כל חיי המאמינים בעיקר בזרם הליטאי.