כולל פוניבז

בעוד שלבוש החרדים אחיד – מכנס שחור אלגנטי וחולצה לבנה, הכובעים הם ממש חגיגה. לכל זרם הכובע שלו- קאפלוש, הקנייטש, סאמט, ספודיק, קולפיק ועוד. כך יכולים חברי הקהילה לזהות זה את זה. לעומתם לנשים אין זיהוי בכובע מיוחד אך קיימת דרישה ללבוש צנוע ואחד הכללים הוא הסתרת שיער האישה אם בחבישת פאה או כובע, וגם כאן התפתחו מספר גדול של מסורות ומודות מכמה מהשיער נדרש לכסות ועד לאילו סוגי כובעים. זו הסיבה שבעטייה ניתן לראות חנויות רבות של פאות לנשים בעיר.

גם צבע לבוש האישה חייב שיהיה צנוע ולא זוהר או נוצץ מדי שלא למשוך תשומת לב.
הפריט היחיד כמעט בו יכולים גברים לבחור ללא אחידות צבע וצורה הוא שעון פרק כף יד. כאן ניתן לבחור צורה וגודל ככל שיעלה על רוחם.

חלק מהערכים עליהם מושתתים חיי הקהילה הינם תרומה וגמילות חסדים כערך עליון, חיים צנועים ולא ראוותניים, לבוש צנוע ואחיד, תפילה מרובה ודמות מנהיג מרכזית כגון אדמו”ר אצל החסידים אשר נשמעים להוראותיו ועצותיו . בוודאי שמתם לב על קופות הצדקה הפזורות כאן לרוב המבטאות את תפיסת העולם החרדי. קיימים זרמים רבים ולכל זרם הקופה שלו. מדי שנה נאספים מיליוני שקלים לצורך תמיכה באוכלוסייה החלשה של העיר. גמילות חסדים יכולה גם להיות בצורות נוספות- משפחה שתחזיק מלאי מוצצים בעת השבת כאשר כל החנויות סגורות ועוד צרכים רבים ומגוונים.

בבני ברק קיימים 4 זרמים עיקריים – הליטאים שנקראים גם המתנגדים (לערך החסידות), החסידים שלהם כ 60 חצרות, המזרחיים בני עדות המזרח והחוזרים בתשובה. לכל זרם המאפיינים שלו ונדיר לראות נישואין בין זוג שאינם שייכים לאותו זרם. גם הלבוש של כל קהילה שונה ואף ניתן להבחין לאיזה פלג שייך כל אחד לפי הגלימה והכובע. הכובע החסידי עגול וצר יותר והגלימה ארוכה, ואילו הכובע הליטאי רחב יותר והגלימה קצרה. גם היחס לאישה שונה בין הפלגים ובעוד שבני עדות אשכנז נוהגים לגלח את שיערה של האישה לאחר החתונה בני עדות המזרח אינם עושים כן.

הוקמה על ידי הבעל שם טוב במאה ה 18 על רקע משבר כלכלי ופוליטי בפולין בעקבותיו החלו גזרות ורדיפות כנגד היהודים. על רקע מתיחות זו החל משבר בין שכבת המנהיגים והרבנים ובין פשוטי העם והעניים. רבי ישראל בעל שם טוב נולד למשפחה יהודית ענייה ובגיל צעיר התייתם מהוריו. הוא היה מסתובב בין הכפרים ומרפא אנשים בתפילות, קמעות ושמות קדושים. עיקר פרסומו בא לו כמרפא לאחר שהיה בעל ידע רחב בריפוי בצמחים ותרמה לכך יכולתו כמטיף. כך קיבץ הבע”ש סביבו חבורות תלמידים והוא הפך לדמות בעלת השפעה. אחד העקרונות המרכזיים שדגל בהם הוא שימת דגש על כוונת הלב וההתלהבות הדתית על פני הלמדנות וההקפדה בקיום המצוות. כל משנתו של הבע”ש נמסרה בע”פ ואין שום דבר כתוב.

החסידות נחלקת לחצרות בראש כל חצר האדמו”ר- קיצור של אדוננו מורינו ורבינו. עיקרי האמונה החסידית היא הדגש על השמחה בעבודת הבורא וכן הדגש על היהודי הפשוט מול האדרת תלמידי החכמים כפי שמאפיינת את המתנגדים לה.

לתנועת החסידות קמה תנועת התנגדות, ממנה צמחו הליטאים. החשש של התנועה היה בערעור מעמדם על כל ההשלכות שבו (ארגוניים, כלכליים וכו’), וכן החשש מפני העלאת מעמדה של התפילה בה דגלו החסידים על פני לימוד התורה. הישיבה היא מרכז החיים בקרב הליטאים וישיבת פוניבז’ בה ביקרנו מהווה את השיא של תפיסה זו.