המשכו הישיר של שדרות בן גוריון ניצב מולנו במלא תפארתו, אלו הגנים הבהאים שבצירוף עם המושבה הגרמנית יוצרים את הרחוב הכי יפה בארץ. ולבהאים סיפור לא פחות מרתק.
עיקרי הדת הבהאית
באופן כללי הבהאים רואים בעצמם דת קוסמופוליטית, המאמינה באחדות, בחיפוש אחר האמת, בהרמוניה בין בני האדם, כולל התנדבות ונתינה ועד כדי פציפיזם, וגם בהרמוניה בין הדת לבין המדע.
על פי תפיסתם ישנו איסור להתנדב לצבא של מדינה או לאום מסוים ודווקא החיפוש אחר פתרונות עולמיים למלחמות הם הרוח המחייה של המאמינים. הם שואפים לשלום עולמי ולשימוש בשפה אחת כלל עולמית.
הבהאים מקדשים את המספר 9 ו 19 ולכן ניתן לראות שילוב יפה ומעניין של אמונה עם מדע בלוח השנה שלהם. על פי לוח השנה הבהאי ישנם 19 חודשים של 19 ימים שמשלימים 361 ימים אך כדי להשלים שנת שמש הם הוסיפו 4-5 ימים בין החודש ה 18 לחודש ה 19.
בני הדת נמנעים מפולחנים ציבוריים על מנת לא ליצור התפתחויות נוספות וכוהני דת. בתפילתם הם פשוט פונים לעכו שהיא העיר הקדושה ביותר עבורם וגם נקברים עם הראש לכיוון עכו. דבר קדוש במיוחד עבור בני הדת הוא להתפלל במקדש שלהם בחיפה, שהוא בעצם המאוזוליאום בו קבור הבאב – אבי הדת. במאוזוליאום עושים בני הדת גם מדיטציה והתבודדות.
בגיל 15 הם מכריזים על נכונותם להצטרף לדת מתוך בחירה והם אינם נעשים בני הדת רק בגלל שנולדו אליה, יתר על כן, בני הדת מותרים להתחתן עם בני דתות אחרות.
הדת היא מיסיונרית (היא אסורה בפעילות כזו בישראל) ושואפת להתפשט בכל העולם ולכן יש להם נכסים ובתי תפילה ביותר ממאה מדינות בעולם.
הגנים הבהאים
הגנים הבהאים שנמצאים פה מעלינו הם בעצם חלק מהמרכז הבהאי העולמי שנמצא בצפון ישראל, הקטן אך המקודש יותר נמצא בעכו, הגדול והמפואר בעל מקדש וקבר הבאב נמצא פה.
הגנים בנויים בצורה של 9 טרסות תחתונות, ועוד 9 טרסות עליונות, כשכול טרסה היא בעצם גן מטופח ויפה במיוחד עם שבילי הליכה ומדרגות ביניהם. בין הטרסות העליונות לתחתונות ישנה את הטרסה הגדולה והיפה מכולם, שמשלימה את מספר הטרסות ל – 19 ועליה נמצא מקדם הבאב.
19 הטרסות מהוות ציר מרכזי ישר ומדויק שממשיך היישר אל רחוב בן גוריון והמושבה הגרמנית. הגנים נבנו בצורה מאוד מדורגת כשהם מתחילים להתעצב בשנות ה – 30 והלאה, אך תהליך ארוך של רכישת קרקעות, תכנון וגיוס כספים הופכים את הגנים לצורתם הסופית רק משנת 2001, כשהם מדלגים הפרש גבהים של 340 מטר ועולים מהעיר התחתית אל לב מרכז הכרמל.
על מנת להקים את הגנים היו צריכים לעשות עבודות פיתוח מדהימות של הסרה של אדמה ממקומות מסוימים והעברתה מכאן. הבאת אבן ממקומות שונים בעולם ותכנון מדויק עד כדי שינוי טופוגרפי של השטח. כדי לקיים דרך ישרה ומדויקת מהגנים למושבה הגרמנית, התכנון במושבה עבר הסטה של כמעט שני מטר.
שיש רב, אבנים ומעקות הובאו מאיטליה, ומונומנטים רבים מפוזרים בגנים כמו גם בריכות, מזרקות ומפלים, מתחת לגנים יש מרכז מבקרים תת קרקעי בגודל של 2,000 מטר רבוע, יש המאמינים שמאחסנים שם דברים נוספים.
בטרסות הושקעו חשיבה ותכנון בממדים עצומים וגם דרכם ניתן לראות את עיקרי האמונה, כל טרסה מעוצבת בצורה כזו שבמרכזה ישנו תכנון מדויק על פי עקרונות ועובר גינון אינטנסיבי, רצועה נוספת עוברת עיצוב חופשי יותר והרצועה האחרונה משמרת את הטבע של המקום, המגוון הביולוגי ובעלי החיים. כך שגם עקרונות של מדע מושקעים בגינון, גם הבאת צמחים מכל העולם כקוסמופוליטי וגם הטבע שמוצא את האיזון שלו בעצמו.
מערכת ההשקיה היא מהמתקדמות שיש הבנויה על מחזור מים מהמזרקות, מניעת אידוי וצמחים המותאמים למנוע סחיפה של הקרקע.
המבנה המיוחד ביותר נחשב מקדש הבאב, שנמצא בטרסה האמצעית והמרשימה, הוא תוכנן במגוון סגנונות ונחשב מפואר וקדוש במיוחד. במקדש נמצאים שרידיו של עלי מוחמד שיראזי לאחר שהובאו מאירן ובראש המקדש ישנם 12,000 אריחי זהב המשווים למקום חזות דרמטית והפכו עם השנים להיות סמל חשוב של חיפה ונקודת זיהוי תיירותית וגיאוגרפית חשובה.
בגנים נמצאים גם מבני הקשת, שאלו 4 מבנים במונחים בצורת קשת וכוללים את הארכיון הבינלאומי, בית הצדק העולמי, המרכז ללימוד והמבנה של היועצים. כולם בנויים בסגנון יווני קלאסי ומשרים אווירה ייחודית למקום ומוסיפים לתפארתו.