כיכר בתי מחסה

ישנם שלושה סיפורים הקשורים לגבורתן של נשים בחנוכה
סיפור מרים בת מתתיהו – אנטיוכוס גזר על בנות ישראל את חוק הלילה הראשון, הלילה הראשון של ליל הכלולות נאלצה כל כלה להעביר במיטתו של השליט הסלבקי, גם מרים נאלצה לעשות זאת, אך היא בחרה שלא ללכת בשקט ותוך כדי החתונה שלה החלה קורעת את שמלת הכלה שלה ולעיני האורחים ההמומים אמרה שהם צריכים להתבייש שהם שותקים כאשר בנותיהן נאנסות ביום הכלולות שלהן, ואיך הם נותנים לזה לקרות, ויש הטוענים שזו הנקודה בה ניצת מרד החשמונאים.

סיפור חנה ושבעת בניה- מספרים על חנה הצדיקה שעודדה את בניה לדבוק בדרך התורה ולא להסכים לגזרות השמד גם במחיר חייהם, והיא צעקה לפני מותה אברהם אתה עקדתה אחד אני עקדתי שבעה אתה עמדת בניסיון ואני במעשה.

סיפורה של יהודית- יהודית היתה אישה חכמה וכאשר השליט הולופרנס צר על עירה היא הרגילה את השומרים לכך שהיא יוצאת אל המים כל ערב, ערב אחד הגיע עד לאוהלו של הולופרנס השליט, שם השקתה אותו ביין וכאשר נרדם כרתה את ראשו, כאשר חייליו גילו זאת המחנה הצבאי התקפל ועיר יהודה שוחררה.

אלו הסיפורים והמסורות על הגבורה הנשית, יש הרבה בלבול וריבוי מקורות, יש האומרים שיהודית היא היא ביתו של מתתיהו, אך אין ספק שהחג כולו חוגג את גבורת הנשים היהודית, ולכן בפעם הבאה שתדליקו נר חשבו גם אתם מי היא הגיבורה שלכם? אולי חנה סנש? או חביבה רייך הצנחניות? אולי אליס מילר שהלכה רחוק על מנת להגשים את חלומה? ואולי זו שכנה או חברה טובה שהיו אמיצות לצעוד בדרך המיוחדת להן?

מצווה להניח נרות חנוכה בטפח הסמוך לפתח משמאלו של הנכנס לבית, כדי שתהיה המזבח מימין ונרות חנוכה משמאל, וכשהוא נכנס ויוצא הרי הוא מוקף במצוות.