כיכר דיזנגוף

הכיכר, שתוכננה על ידי ג’ניה אוורבוך ונחנכה בשנת 1938, מהווה מקום מפגש נעים ומרכזי, הבניינים שסובבים אותה מתעגלים סביבה, ולכולם חלונות סרט, שמייצרים קווים אופקיים זורמים ונעימים, ומייצרים הרמוניה בין ששה רחובות שנכנסים ויוצאים ממנה. במקור, בכיכר של ג’ניה פעלה מזרקה צנועה ובה מרצדים אורות צבעוניים בלילה. בשנןת ה70 נערכו שיפוציםי והכיכר הוגבהה אל מעל לכביש ונוספו לה מעברי בטון חשוף בסגנון הברוטליסטי, שאיפשרו מרחב מרווח לתנועת הרכבים והולכי רגל. במסגרת השיפוצים, המזרקה המקורית הוחלפה בפסל קינטי ענק של יעקב אגם בשם ‘אש מים’, אותו התחייבה העירייה להציג ולהפעיל לנצח נצחים ולעולמי עד- כך לשון החוזה. מקץ שנים רבות של דיונים הוחלט להחזיר את הכיכר למופע השטוח של התכנון המקורי, המזרקה של אגם הושבה למקומה אבל מישהו מחק לה את הצבעים. והדעות… ובכן… חלוקות..