כיכר השעון

כמו שאתם יכולים לראות, אנחנו עומדים ליד שרידים ושחזורים של מבנה מפואר שנבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, כלומר 1890 ומשהו, המבנה תוכנן על ידי אדריכל יהודי בשם ברוך פפרמייסטר, הכספים הגיעו מעשירי יפו והיזם היה המושל של יפו שראה שמבנה ההשלטון, כלומר הסראייה הישן שתבקרו בהמשך קטן מדי מלהכיל את כמות נותני השירותים שעבדו בו.
בחזית המבנה, ארבעה עמודי שיש עם כותרות יוניות וקשת כניסה מרשימה. פה במבנה גם נכנעו אנשי הממשל העות’מאני לצבא המנדט הבריטי, ובתקופת המנדט המשיכו לשבת פה פקיד ממשל. בשנים שלפני מלחמת העצמאות התבססה פה במבנה “מפקדת הוועד הלאומי הערבי של יפו” ותושבי השכנות היהודיות הסמוכות, נווה צדק, נווה שלום והסביבה סבלו מירי של צלפים והתנקלויות של הכנופיות שיצאו מפה. כתגובה, ב4.1.1948 הצליח ארגון הלח”י בנסיון שני לפוצץ את המבנה, הם הצמידו משאית של תפוזים אל המבנה, הפעילו את פתיל ההשהיה וברחו לתל אביב כשהם שומעים את הפיצוץ העז שהחריב את המבנה.
רק בשנת 2009, יותר מ50 שנה אחרי הפיצוץ, כשהיחסים שלנו עם טורקיה היו ממש טובים, שופץ המבנה בכספים משותפים והושכר לשגרירות טורקיה במטרה להקים פה מרכז תרבות, כשהעכירו היחסים עם טורקיה הפרויקט נעצר, נקווה שבקרוב ימשיכו את העבודות.

השער נבנה אחרי הסראייה והמטרה שלו הייתה לשמש דרך קיצור לאנשי הממשל מהסראייה לתוך המסגד הגדול, הם לא רצו לעבור דרך הסמטאות של השוק המלוכלך ורצו להבדיל את עצמם משאר האנשים, לכם גם השקיעו ממש בעיצוב השער. אבנים בצבע אדום ולבן כמייטב האדריכלות המוסלמית, למי שמכיר טוב את ירושלים, השער הוא העתק של סביל שנבנה בכניסה לאחד מפתחי הר הבית, אולי אתם מזהים?

גם המבנה הזה הוקם בתקופה העות’מאנית ושימש כבית מעצר ונקודת משטרה, אם תתקרבו תוכלו לראות שחלקו הצפוני מאוד מבוצר, זה היה חלק מהחלקלקה של חומת יפו העתיקה. מעניין לדעת שבבית המעצר הזה נכלא אדולף אייכמן בזמן משפטו, וכמה שנים אחרי זה פה בקישלה צילמו את הסרט המפורסם השוטר אזולאי.