כיכר רבין

סדרת הקומיקס על הרפתקאות טינטין החלה להתפרסם ב 1929. ג’ורג רמי הוא ה’רזה השתחרר מהצבא והחל לעבוד כמאייר בעיתון ושם פגש לראשונה את ליאון דגרל. עלילות הכתב הצעיר טינטין הופיעו עד שנת מותו של ה’רזה ב 1983 על פני 23 ספרים. נער צעיר נועז ומוסרי להחריד. ה’רזה סיפר שטינטין הוא כמו שהוא היה רוצה להיות בעצמו אמיץ ומושלם. טינטין נשאר צעיר לנצח, בערך בן 15. באחד הספרים בסדרה “בארץ הזהב השחור” מגיע טינטין גם לארץ ישראל המנדטורית. בשנות השבעים כתב שכמו רבים אחרים בתחילה חשב שהנציונאל סוציאליזם שיצא מגרמניה היה בעיניו תקווה בגלל הייאוש מהדמוקרטיה אבל במבט היסטורי כתב שברור שזו הייתה טעות איומה. אחרי מותו של ג’ורג רמי פרסם ליאון דגרל את ספרו בו טען שהוא מקור ההשראה לספרי טינטין, מכיוון שגורג רמי נפטר קודם לכן לא נדע כנראה לעולם האם זה אמת או שקר. בתחילת חודש מאי 1994 התפרסמו בעיתונים מאמרי הספד וזכרונות על יגאל מוסינזון ,ימים ספורים קודם התפרסם מאמר בשם “חיוכו של דגרל”. ליאון דגרל נפטר אבל הפשיזם עדיין חי ברחבי אירופה וגם האנטישמיות מרימה ראש 50 שנה אחרי השואה. את האנטישמיות לא הצליח יגאל למגר אבל הוא לא יצא מן העולם לפני שליאון דגרל המנוול נפטר, חודש לפני יגאל. חסמבה הולמים שוב.

בהספד לזכרו של יגאל שכתב ירון לונדון הוא סיפר על הילד שהציל את המולדת שוב ושוב אבל שנים רבות מרר את חייו של ירון לונדון הבשר ודם. ובכלל ירון זהבי האמיתי הוא יגאל מוסינזון ולא אחר.הוא הגיבור האמיתי,הוא הילד הנועז שאינו מתבגר לעולם.

בספר הראשון בסדרה נלחמו ילדי חסמבה במשטרת המנדט הבריטי, בהמשך יופיעו בני משפחת הפשע זורקין לאורך השנים אבל עלילות החבורה יצאו גם מגבולות המדינה. הם הגיעו לירושלים וכפר עציון לפני מלחמת ששת הימים, נלחמו ברחבי אירופה ובניו יורק. עלילות חסמבה והעזרה לחיל האוויר הישראלי בספרים 10 עד 12 הדביקו נערים צעירים בחיידק הטיס וחלקם הפכו לימים לטייסים בצה”ל. חסמבה 18 בפעולה בתעלת סואץ נולד כנראה מתוך החוויה האישית של יגאל בניסיון הכושל לחטוף את דגרל. עלילה מופלאה מופיעה בספר 43 “עלילות מלחמת המפרץ” כאשר חבורת חסמבה יוצאת לעיראק לחסל את סדאם חוסיין ,פעולה שלא הצליחה (עוד לפני נסיון ישראלי שנועד לחסל את המנהיג העיראקי,דבר שלא יצא לפועל ).

ואז נולדה חסמבה דור 3 ותפקיד ירון זהבי הוצע כמובן לירון לונדון. זו יכולה היתה להיות סגירת מעגל מופלאה אבל בסופו של דבר ירון לונדון גילם בסדרה את תפקיד ראש הממשלה ועודד קוטלר היה ירון זהבי. התוכנית עלתה כסדרת טלוויזיה בשנת 2010 ובהמשך גם עלתה עונה שנייה. גיבורי חסמבה הם עתה בגיל 70. לירון ותמר שנישאו נולד אורי והנכדה רנן (כשמה של רנן מוסינזון שהיתה ממפיקות הסדרה) ושם העלילות ממשיכות בקרב נגד כת משיחית שבראשה זרח זורקין בשילוב עם טרור אקולוגי. ראש הממשלה כאמור היה ירון לונדון ובסדרה יש חשש להתנקשות בחייו. ראש הממשלה מגלה לירון זהבי שכנער חלומו היה להצטרף לחבורה הסודית.

יגאל ענה תמיד לשאלת הזהות שלו שהוא ישראלי פטריוט וציוני בכל רמח אבריו. בנקודה הזו מתחברים כל רבדי הקיום היהודי מהפרעות ברוסיה ועד מלחמת יום הכיפורים שיגאל כרך אותם יחד. בשנת תשל”ד אחרי מלחמת יום הכיפורים כתב יגאל שלו בוודאי יש סיבות להתאבל, אבל לא מבין את תחושת האבל הכללי. עלינו להיות גאים בבנים, גאים בעצמנו ובמקום זאת התמלאנו ספקות לגבי עתידנו. בעצרת הזיכרון הראשונה אחרי המלחמה בהיכל התרבות, לא רחוק מכאן במעלה שדרות ח”ן, דיבר יגאל בנאום שהכותרת לקוחה משיר של נתן אלתרמן “שיר של אור” בספר שמחת עניים. הספר המסתורי הזה מתאר את עמידת הגבורה של אדם ואומה אל מול כוחות רוע מוחלטים ומלחמה שאין מנוס ממנה. יגאל אמר שכאלה הם חיינו כאן, תמיד על קו הקץ, הביטוי ששאל מאלתרמן ככותרת לנאום שנשא בעצרת הזיכרון. אבל בארץ הזו הוא אמר בנינו לא נגררים אל המשרפות כצאן לטבח. אנחנו חיים בארץ חופשיה תחת שמי התכלת ועלינו להיות גאים.
ספרנו שאהוד מנור שאל אותו על שירים אהובים, האהוב עליו מכולם היה השיר אלי אלי לחנה סנש. אין שיר מתאים יותר לבטא את עולמו הפנימי של יגאל.
לשאלת המנחה בתוכנית חיים שכאלה מה החלום שלך ענה יגאל 10 מליון יהודים בארץ ישראל,אז נשב לבטח בארץ הזו תחת שמי התכלת שלה.