ככר הבימה והיכל התרבות

ראשיתו של התיאטרון ברוסיה בשנת 1912 כשקבוצה של שחקנים יהודיים התארגנה והעלתה מחזות והצגות לקהל היהודי המקומי.
ב 1935 לאחר שהקבוצה עלתה לארץ – הונחה אבן הפינה להקמת מבנה התיאטרון פה. השם הנבחר לתיאטרון: "הבימה" הוא מעניין בגלגולו. שימו לב – זה לא הבמה, ולא במה, אלא בימה. "בימה" הנו המתחם המוגבה בבית הכנסת המשמש להנחת ספר התורה לקריאה. בפירוש הכללי של המילה – מקום מוגבה לעמידה מול קהל ,ולכן התגלגלה והושאלה גם לתיאטרון כמקום עליו מופיעים השחקנים. עם חלוף השנים, התחלפה המילה בימה עם המילה במה. ולכן השם לתיאטרון הלאומי שלנו יצא מאוד מוצלח כי מאגד בתוכו את הקשר והחיבור שלנו ליהדות ביחד עם המשחק. – זוכרים שבשני העשורים הראשונים השחקנים הציגו ברוסיה – תיאטרון יהודי, לכן היה חשוב להבדיל אותו. אבל מעבר לשם ומעבר לתואר של תאטרון לאומי, החשיבות הגדולה של התיאטרון הזה – בהחייאת והנחלת השפה העברית!

בימים כתקנם אפשר להנות פה משפע של הצגות מצויינות והתאטרון גם מקיים טיולים מודרכים של סיור מאחורי הקלעים בתוך חדרי ההלבשה של השחקנים והמסדרונות של מאחורי הבמה והתפאורות שזה עולם סודי מופלא ומעניין והזדמנות מרתקת להצצה עבור סקרנים

עד שנות ה 50 במקומו של היכל התרבות היתה פה חווה חקלאית וילדי תל אביב היו מגיעים אליה בטו בשבט לטקסי נטיעות או לקחת שתילים… אחריה היתה פה המשתלה העירונית של תל אביב. בתחומי החווה עמדו להם מספר עצי שקמים עתיקים בני מאות שנים – אלו העצים שהיוו את הנוף הטבעי על חולות תל אביב בטרם צמחה והתפתחה עליהם העיר. כולכם מכירים את השקמים האלו לפחות משירי הנוסטלגיה על העיר כמו: גן השקמים…

כשהוחלט לבנות את היכל התרבות בצמוד לתאטרון, נאלצו לחסל את החווה החקלאית ובצער רב לעקור את עצי השיקמה העתיקים. שמעו זאת השכנים מסביב, אנשי רוח, משוררים והקימו קול צעקה ומחאה כנגד עקירתם של העצים הקשישים וותיקי העיר עוד הרבה לפני היווסדה… תחת לחץ התושבים העיריה עקרה בלילה אחד בחשאי את כל השקמים והשאירה למזכרת והנצחה שניים מהם בתוך פינת גינה למזכרת של החווה ועצי השקמים שהיו כאן. ובכן רבותי, העצים שאתם רואים כאן מתוארכים לבני מאות שנים!

היכל התרבות זהו אולם למופעים שונים אבל בעיקר זהו ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. זוכרים שתל אביב היא בירתה התרבותית של ישראל? לכן ביתה של התזמורת הפלהרמונית הלאומית שלנו – פה בתל אביב! ראשיתה של התזמורת הפילהרמונית שייך לראשית שנות ה 30 אז החליט הכנר היהודי מפולניה – ברוניסלב הוברמן שהיה אז מגדולי הכנרים בעולם – להקים תזמורת פילהרמונית בארץ ישראל. הוא השיג 70 סרטיפיקטים (אישורי עליה) מהשלטון האנגלי שהיה אז בארץ, עבור העלאה לארץ של 70 נגנים מאירופה כולל בני משפחותיהם ובדצמבר של שנת 1936 באולם כנסים בנמל תל אביב – חנכה התזמורת הפלהרמונית את הקונצרט החגיגי הראשון שלה אל מול קהל של אלפי צופים שהגיעו להריע לפלא הגדול!! הוברמן, הצליח לרתום לאירוע הגדול הזה את ארתורו טוסקניני – המנצח האיטלקי הדגול שעזב את התזמורת שלו בשמחה וברגשי שליחות והוקרה גדולים הגיע לחנוך פה בתל אביב את "הרך הנולד" – התזמורת הפילהרמונית הישראלית. לזכר אותו מאורע היסטורי – הנציחה פה העיריה לצד היכל התרבות שני רחובות שמצטלבים זה עם זה – רחוב הוברמן וטוסקניני. בהמשך – הוסיפה העיריה עיצוב מרהיב וחדשני לככר הבימה – בריכת המיים שדרכה משתקפים יחד גם מבנה היכל התרבות וגם הבימה – והגינה היפה הפורחת השקועה בלב כיכר הבימה. מתחת למפלס הכיכר יש כמובן חניון תת קרקעי גדול.
בהמשך הרכיבה – מול הכניסה לשדרות רוטשילד ניצב הפסל הוותיק של האמן מנשה קדישמן – ונקרא: התרוממות – שלושה עגולי פלדה שמהתלים בכוח הכובד – מצליחים לעמוד על אף הזווית המאתגרת וכובד משקלם.