כנסיית הביקור בעין כרם

המגניפקט הוא מזמור נוצרי המכונה גם “שירת מרים” הכתוב בנוסח מזמור מתוך ספר תהילים, על הקיר מצויים 70 לוחות בשלל שפות בהם מופיע המזמור. זהו המזמור אותו נשאה מרים כאשר פגשה את בת דודתה “תגדל נפשי את ה’ ותגל רוחי באלוהי ישעי אשר ראה בעוני אמתו, כי הנה מעתה כל הדורות יאשרוני…” שיר זה מזכיר בנוסח שלו שיר של דמות מקראית אחרת, עקרה אף היא, חנה אם שמואל הנביא: “ותתפלל חנה ותאמר: “עלץ לבי בה’ רמה קרני בה’ רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך” (שמואל א’ פרק ב’) מזמור זה היה לאחד המזמורים הליטורגיים החשובים בדת הנוצרית, צליינים שפקדו ופוקדים את כנסיית הביקור שרים תפילה זו.

בנייתה של הכנסייה החלה על ידי אנטוניו ברלוצ’י בשנת 1938 בגלל מלחמת העולם השניה הסתיימה הבניה בשנת 1958, לציורי הקיר הזמין האדריכאל את הצייר ואגאריני שהחל לעטר את הקירות. אבל בהיותו נתין אויב (משום שהיה איטלקי) ממשלת המנדט גירשה אותו מן הארץ ואגאריני חזר בשנת 1949 לסיים את העבודה והוא לקח לו לעוזר את מרדכי ארדון שהיה מנהל בית ספר בצלאל שרצה ללמוד את טכניקת הפרסקו. הם עבדו יחד עד שנודע הדבר לוותיקן ומיד נשלחה הודעה דחופה לואגריני וברלוצ’י להפסיק את “עבודתו של היהודי בכנסיה” הכנסיה מוקדשת למריה, דמות חשובה ומקודשת לקתולים.

על גבי הקירות יש סצנות הקשורות לתאולוגיה הנוצרית:

הועידה באפסוס (431) בה הוכרזה מרים רשמית כיולדת בן האלוהים.
מרים מכסה בגלימתה את כל הסובלים מצרות ומכאבים (בסצנה זו עומד אדם עם חליפה זהו אנטוניו ברלוצ’י)
החתונה בכפר כנא, שבה הפך ישו מים ליין.
הקרב הגדול ביוון בשנת 1571 (שבו ניצחו היונים את המוסלמים)
ויכוח תאולוגי (1307) על קדושתה של מרים.
בין הפנלים מופיעות דמויות נשיות מן התנ”ך : שרה, רחל, מרים, אסתר. נראה גם את 14 התחנות של דרך היסורים דבר המעיד על היותנו בתוך כנסיה קתולית.

“ותקום מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה. ותבוא בית זכריה ותברך את אלישבע. ויהי כשמוע אלישבע את ברכת מרים וירקוד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקודש. ותקרא בקול גדול ותאמר “ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך. ומאין לי זאת אשר אם אדוני באה אלי. כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי. ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר לה מאת ה'”. ותאמר מרים “רוממה נפשי את ה’ ותגל רוחי באלוהי ישעי. אשר ראה בעוני אמתו כי הנה מעתה כל הדורות יאשרוני. כי גורלות עשה לי שדי וקדוש שמו. וחסדו לדורי דורים על יראיו. גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזימות לבבם. הרס נדיבים מכיסאותיהם וירם שפלים. רעבים מילא טוב ועשירים שלח ריקם. תמך בישראל עבדו לזכור את רחמיו. כאשר דיבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם.” ותשב מרים עימה כשלושה חודשים ותשוב לביתה.”