כנסיית גבריאל הקדוש או בשמה העממי כנסיית הבשורה האורתודוקסית היא כנסייה קדושה ומוקד לעליה לרגל חשוב בנצרת. על פי ספר נוצרי קדום המלאך הגיע לבשר למרים ליד המעיין אך היא נבהלה ונמלטה לביתה שם הוא לבסוף בישר לה ושם הוקמה בזיליקת הבשורה הידועה והגדולה. הכנסייה כאן מנציחה את מה שקרה ליד המעיין והייחוד של הכנסייה הוא בכך שמי המעיין נכנסים וזורמים בה. מים אלו מקודשים לנוצרים ועל פי המסורת המקומית בעלי סגולות מרפא. זוהי כנסיה אורתודוקסית יפה שנהרסה ונבנתה מספר פעמים כאשר עדיין רואים בה שרידים רבים מימי הצלבנים. מעניין מאוד לבקר בה, לראות את המאפיינים האורתודוקסים שלה ולחוש את אווירתה המיוחדת.
שימו לב בדרך מפאוזי לכנסייה
הדרך המובילה מאזור ההוסטלים לכנסיית הבשורה האורתודוקסית עוברת לאורך ציר הצליינים ששופץ והוסדר לקראת ביקורו של האפיפיור בנצרת בשנת 2000.
מומלץ לשים לב לאורך הציר למקומות הבאים: [שימו לב זה משתמה כל הזמן]
הבישופות היוונית-אורתודוקסית – זו חצר גדולה מוקפת חומה ששם משכנו של הבישוף היווני-אורתודוכסי של הגליל. יש בחצר כנסיה ואף מערות מסתוריות שמתוארכות ללפני כ-2000 שנה לימי הכפר נצרת של ישוע.
דמות חנדלה שמצוירת על הקיר מימין – זוהי קריקטורה מפורסמת של הקריקטוריסט נאג’י אל-עלי. דמותו של חנדלה מייצגת בעיני האמן את העם הפלסטיני. חנדלה לבוש בלויים ויחף מה שמייצג את העוני, עומד עם הגב כי פניו החוצה מארץ ישראל בגלל הנכבה והידיים מאחורי הגב כי הפתרון למצב אינו בידיו. דמות זו מוכרת מאוד בהוויה הפלסטינית ובמידה מסוימת מזכירה את דמותו של שרוליק של הקריקטוריסט דוש שייצגה את ישראל.
סיפור הבשורה במעיין
על פי הברית החדשה אירוע הבשורה התרחש בביתה של מרים שם ניצבת בזיליקת הבשורה המפורסמת. אלא בספר חיצוני שלא נכנס לקודקס של הברית החדשה – ששמו הפרוטו אוונגליון של יעקב מסופר בפרק 11: “ותיקח את הכד ותצא לשאוב מים, והנה, קול אומר: ‘שלום מרים, רבת חן, ברוכה את מבין נשים. והיא הסתכלה סביב לימין ולשמאל לראות מהיכן מגיע הקול. ואז הלכה לביתה מפוחדת ורועדת”. כלומר על פי ספר זה המלאך ניסה לבשר לה כבר ליד המעיין. ולציון מאורע זה הוקמה הכנסיה שיושבת ממש בקרבת המקום בו נובע המעיין. זוהי כנסיית הבשורה האורתודוקסית או בשמה הרשמי כנסיית גבריאל הקדוש.
מאפייני כנסייה אורתודוקסית
לכנסיות אורתודוקסיות יש כמה מאפיינים שגורמות להן להיראות שונה מהכנסיות הקתוליות הרגילות.
הנה חלק ממאפיינים אלו:
אין פסלים – רק ציורים דו-מימדיים. זה מגיע מהציווי “לא תעשה לך כל פסל ומסכה…”
המזבח ואזור הפולחן מוסתר מעיני המתפללים ע”י קיר בשם איקונוסטאזיס. זה מזכיר את קודש הקודשים של בית המקדש וגם הוא היה מוסתר.
על גבי האיקונוסטאזיס מופיעים ציורי איקונות בסדר קבוע. הנה חלק מהם: מימין לפתח: דמותה מרים עם ישוע ומימין לה דמותו של יוחנן המטביל. משמאל לפתח: דמותו של ישוע ומשמאל לו איקונה המוקדשת לאירוע/אדם להם מוקדשת הכנסייה הספציפית
הטקס הדתי החשוב כאן לא נקרא מיסה אלא ליטורגיה והוא נעשה בעמידה ממושכת.
נצרת בכריסמס
בתקופת הכריסמס נצרת לובשת חג! הבתים מקושטים וכך גם הרחובות והחנויות. מוקד החגיגות הוא ברחבה הגדולה שמול כנסיית הבשורה האורתודוקסית שם גם מוצב עץ אשוח גדול ובכיכר זו מתקיים לרוב שוק כריסמס גדול. בשבוע שלפני החג נוהגים לקיים תהלוכה גדולה והמונית לאורך רחוב פאולוס השישי עם תזמורות ותחפושות.
יש לבדוק עם העיריה באופן ספציפי לקראת כל שנה לגבי התאריכים והאירועים