מגדל איובי ומגדל תורכי בחומה

השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים שמחוץ לחומה היא “משכנות שאננים”, ואילו “ימין משה” נבנתה 30 שנה אחריה. את שכונת משכנות שאננים ואת תחנת הרוח המפורסמת שלה, בנה מונטיפיורי בשנת 1860. הוא למעשה גידר שטח הרבה יותר גדול אבל ניצל רק כשליש ממנו כדי להקים את “משכנות שאננים”. כלומר שאר השטח היה מגודר, והיה שייך למונטיפיורי אבל לא בנוי. על השטח הזה נבנתה יותר מאוחר על ידי “קרן מזכרת משה ויהודית מונטיפיורי” שכונת “ימין משה” שלמעשה היתה שתי שכונות – אחת לאשכנזים ואחת לספרדים. היום ימין משה אחת היא אבל שני בתי הכנסת שלה , אחד אשכנזי ואחד ספרדי, מזכירים את התקופה בה השכונה היתה מפוצלת.

מדובר בבריכת אגירה למים ששופצה על ידי הסולטן סולימן המפואר במאה ה – 16 ולכן היא נושאת את שמו. כיום הבריכה לא מחזיקה מים והיא ריקה. כדי לבנות את הבריכה בנו סכר על גיא בן הינום, סכר זה עצר את המים שזרמו בואדי וכך נוצרה הבריכה. על הסכר אפשר לראות גם היום סביל (שוקת מים) שיועד לשתיה ועליו כתובת המייחסת את בנייתו לסולימן. הבריכה בנויה על בריכות קדומות שהיו במקום זה כמו: “בריכת הנחשים” מימי בית שני שהיתה קיימת בואדי אבל לא בטוח אם במקום זה בדיוק, ו”בריכת גרמנוס” שהיתה במקום זה בדיוק, בתקופה הצלבנית. דרך אגב שמה בא לה מכיוון שהבונה שלה היה ממוצא גרמני. בשלהי התקופה העותומנית נערך בבריכה שלא החזיקה מים, שוק לממכר בהמות. לפני מלחמת ששת הימים היא היתה בשטח ההפקר בין ישראל וירדן ואילו היום היא משמשת כתיאטרון להופעות.