מוזיאון העיר חיפה ובית העם

בשנות ה – 30 של המאה ה 20 מתברר שחלק מהגרמנים בארץ ישראל תומכים במשטר הנאצי הגרמני. מאחר והם תושבי מדינת אויב, הם גורשו במהלך המלחמה מהארץ. חלקם העבירו את נכסיהם וחלקם לא. כך או כך בהסכמים מול ממשלת גרמניה הועברו הנכסים הטמפלרים בארץ ישראל לידי ישראל לאחר קום המדינה. ב -30 השנים שלאחר קום המדינה, חיפה התפתחה בעיקר על הכרמל והמושבה הגרמנית הוזנחה ונשכחה. הוקמו פה מוסכים, הייתה מעזבה ואפילו תחנה אגד של חיפה התיישבה פה.
רק במהלך שנות ה – 80 כשחשיבות ההיסטוריה ושימור מבנים מתחיל לתפוס תאוצה כללית גם המבנים בחיפה מתעוררים, אך ההתעוררות העיקרית החלה ביתר שאת בשנות ה – 90, אז הבהאים משלימים את בניית הגנים המפוארים ומסיימים אותם בתחילת שנות ה – 2000, בפרויקט אדיר ממדים שהושקעו בו מאות מיליוני דולרים, החלו הגנים להקרין על האזור כולו.
כך שבסוף שנות ה – 90 לאחר שהצליח מאבק ובוטלו תכניות להקים כאן מגדלים, החלה עיריית חיפה לקדם את שיפור, שימור ופיתוח המושבה. במהלך כמה שנים הושקעו במושבה קרוב ל 100 מיליון שקל, נדל”ן עבר ליזמים, השקעה ציבורית בתשתיות, תוך כדי שימור המבנים והחזרת האופי המקורי והכפרי של הרחוב הפכו את המושבה הגרמנית בחיפה לרחוב היפה בארץ אולי, שווה ביקור בכל יום ושעה.
כבישים הוצרו וחזיתות הבתים עם הגנים בחזית הודגשו, מסעדות נפתחו ומשרדי שירותים נכנסו למספר מבנים ואלו הפכו את המקום לאחד מאתרי הבילויים המועדפים על התושבים.
כחלק מההשפעה על הרחוב כולו, מהווה פרויקט שימור בית העם ובית הספר לקומפלקס אחד של מוזיאון העיר חיפה. עד היום רחוב בן גוריון על 160 השנים שלו מאפשר אווירה של היסטוריה חיה ונחשב לפרויקט מוצלח בשימור ושחזור בישראל.