6 – מחלקות הפלמ״ח

פסל שמנציח כאן את המחלקה הדתית של הפלמ”ח מאיר את אחד הסיפורים הפחות מוכרים ואחד המרגשים – של הפלמ״ח. לוחמי המחלקה הדתית הצליחו לשלב חיים דתיים מלאים עם חיבור עמוק להווי הפלמ”ח, ובו בזמן להיות כוח קרבי מהשורה הראשונה. הם הקימו ושמרו על ישובים, ליוו מעפילים, בנו מצודות, השתתפו בפעולות נועזות, ואף ישבו בכלא הבריטי ושילמו מחיר כבד – וכל זאת בלי לוותר על עקרונות האמונה. לאחר הקרבות והכלא הקימו לוחמי המחלקה ישובים כמו תקומה, כפר עציון ועין צורים, והוכיחו שדת והגנה על הארץ הולכות יד ביד.

הוא היה בגובה של מעל שני מטר – לכן קראו לו “הגורילה”. אבל זה לא היה שמו האמיתי. כאשר הגיע שק תפוחי עץ למערה, הוא טיפס עם השק על עץ וסירב להתחלק! החבר’ה זרקו עליו אצטרובלים עד שנפל, וכולם פרצו בצחוק.
אביגדור מכפר מנחם, אחד החבר’ה שהיה נוכח, צייר את הגורילה על קיר המערה לזכר המאורע. בגיל 91 הוא ביקר במערה ואמר: “בשנה הבאה אני בא לחדש את הציור.” וכשהיה בן 92 – הוא אכן חזר וצבע מחדש. אחר כך הוסיף בחיוך: “אם אחיה עד 102 – אני חוזר שוב :-)”

שני מסתערבים בג׳וב בירושלים, חוצים את מאה שערים בדרך חזרה ממסגד אל אקצא. פתאום אישה יוצאת מהבית וצועקת:
“יא מוחמד! בוא הנה!”
אחד מהם – בלי למצמץ – נכנס לבית.
“תקטין את האש בפתיליה!” היא אומרת,
הוא מסובב את הבורג כמו מקצוען, דוחה בעדינות חתיכת עוגה, ויוצא.
לפני הדלת הוא מסתובב, מחייך ואומר:
“גברת… זובובדיר!”
והיא כמובן לא ידעה ש”מוחמד” – זה בכלל לוחם פלמ”ח בתפקיד.