מנזר האחיות ציון

בטיסה האחרונה שהביאה את יהודי פרס רגע לפני נפילת השהאח ב-1987 היו נוסעים מאוד מיוחדים, זוג יחמורים שניתנו מהשאח מתנה לאברהם יופה שעמד בראש רשות הטבע והגנים. אלו היו הזוג הראשון שהחלו את גרעין הרביה בכרמל שממנו התפתח החי בר בכרמל, עוד נקודת רביה היתה בגן החיות התנ”כי ומשם הושבו לטבע מספר פריטים, ההתחלה היתה לא פשוטה, בגן החיות התרגלו היחמורים להגיע לשעת האכלה בהישמע צפירה של רכבת עם האוכל, ואילו לנהגי הקטרים שעברו במסילה בתוך הרי ירושלים נאמר שעליהם לצפור על מנת להזהיר את היחמורים מפני הגעת הרכבת, דבר שגרם להגעה של יחמורים אל הרכבת לקבל מזון, מיד התבקשו הקטרים לחדול מלצפור. גם לנתר את היחמורים היה מסובך, בהתחלה המשדרים היו מחוברים אל הצוואר של היחמור, שמנפח את צווארו בעונת החיזור (וגם מצמיח קרניים שנושרות לאחר תום עונת הרביה) ברשות הטבע והגנים הבינו כי המשדר גורם אי נוחות ליחמור ועברו לצורת ניתור אחרת. מלבד הרכבת אויבים העיקרי של היחמורים הם כלבי בר החיים בלהקות בהרי ירושלים וטורפים את היחמורים. היו מספר השבות אל הטבע ועל פי הספירה העדכנית האחרונה מסתובבים 40 פרטים בהרי ירושלים.

אלפונס רטיסבון נולד ב-1814 למשפחה יהודית מתבוללת משטראסבורג סבו היה מעשירי צרפת וכיהן כשר כספרים בחצרו של לואי ה-16. רטיסבון התארס לבת דודתו שהיתה בת 16 בגלל גילה הצעיר הציעה לו המשפחה שיצא לטיול, במהלך הטיול הגיע לרומא ושם פגש את בן כיתתו שהתנצר והפך לכומר, במהלך הביקור השתכנע ללכת כנסוי עם מדליון שעליו חקוקה דמותה של מרים, הוא צחק ואמר שהמדליון לא ישפיע על דעתו והוא ימשיך להיות אפיקורס אך הביקור הזה השפיע עליו ובעקבותיו החליט כי לא יצטרף לבנק המשפחתי אלא יקים מסדר שידאג ליתומים הוא ממיר את דתו ועוסק בהקמת “מסדר האחיות ציון. אמירתו הראשונה אחרי הההטבלה היתה: “הו אלוהים…אני שרק לפני חצי שעה הייתי כופר! אני שחשתי שנאה כה תהומית לדת הנוצרית, כל מי שמכיר אותי הלא יודע כמה כדאי לי להישאר יהודי, משפחתי יהודית, כלתי יהודית, דודי הוא יהודי, בהופכי לנוצורי אני מקריב את כל חלומותיי ותקוותי עלי אדמות ובכל זאת איני מצטער”