מסיימים בכותל

הכותל המערבי הוא אחד מארבעת הקירות המקיפים את הר הבית (הר המוריה) משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. הכותל המערבי נבנה בהוראת הורדוס כחלק משיפוץ והרחבת המתחם בהר המוריה כבר במאה הראשונה לפני הספירה. הקיר נבנה מאבני גיר שככל הנראה נחצבו בסביבת ירושלים באזור שועפת ובמערת צדקיהו שנמצאת בקרבת מקום. הנדבכים העליונים בכותל הם עדות לבניה מתקופות מאוחרות יותר. (אבל אין אפשרות ממשית לתארך כל אבן ואבן. ניתן להבחין בהבדל בין הגדלים של האבנים.) צמוד לרחבת הכותל המערבי (זו שאנו מתפללים בה היום) הייתה קיימת שכונת המוגרבים (מכאן השם “שער המוגרבים” לעליה להר הבית). לאחר מלחמת ששת הימים, הוחלט להרוס את השכונה, להנמיך את מפלס הרחוב ולהרחיב את הרחבה לטובת היהודים הרבים שחלמו להגיע ולהתפלל בכותל.

אם תסתכלו בתמונות של הכותל המערבי מלפני 1948 תוכלו לראות שגברים ונשים התפללו יחדיו בכותל ללא הפרדה כלל ,בניגוד למקובל היום ולזהות כתובות חקוקות בעברית על חלק מאבני הכותל אלו הן כתובות שחקקו עולי הרגל שהגיעו להתפלל (אבנים אלו נמצאות היום בין הנדבכים האמצעיים, עקב הנמכת רחבת הכותל).

לאחר שהתקדש אצל היהודים, קיבל הכותל המערבי, מעמד גם אצל המוסלמים והנוצרים, בערבית קוראים לו אל-בורק, ומציינים ששם המתינה אותה בהמה פלאית שעימה הגיע מוחמד במסעו הלילי ממכה אל אל אקצה (=הקצה) ומשם עלה לשמיים. הכותל זוכה לרגעי השיא שלו בחגים ובמיוחד בשלושת הרגלים, סוכות, פסח ושבועות בהם מגיעים מאות אלפים להתפלל, בסוכות מידי שנה נערך כאן טקס “ברכת הכהנים” המסורתית. בחג החנוכה יש עלייה גדולה במספר המבקרים הרוצים להיזכר בניצחון המכבים ובמנורת בית המקדש והנס. גם בתקופת הסליחות מגיעים מתפללים רבים בשעות הלילה מאחרי חצות אל הכותל והשיא לקראת יום כיפור. גם צה”ל עורך בכותל את הטקסים החשובים ביותר שלו (השבעות לוחמים, אזכרות) וכמובן טקסי יום הזיכרון הנערך כאן מידי שנה ומרגש מאוד כאשר הכותל ניצב דומם לזכר חללי צה”ל.