מתחם תחנת הרכבת הוא אזור בילויים כיום, אך בעבר היווה את ציר התחבורה העיקרי שחיבר את ירושלים למרכז הארץ. הרכבת שהייתה הראשונה שנבנתה במזרח התיכון הביאה תמורות רבות והיוותה זרז עבור התפתחותה של העיר יפו כעיר מסחר המחברת את אירופה לירושלים. בתחנה זו נלמד על החשיבות של התחנה, ההיסטוריה שלה והאישים שפעלו להקמתה.
מתחם תחנת הרכבת הראשונה בין יפו וירושלים
לפני למעלה מ 120 שנים עמדו כאן מאות ממנהיגי היישוב היהודי והערבי ונציגי השלטון העותמאני כדי לחנוך את מה שיסמל את העידן החדש בפלסטינה – מסילת הרכבת הראשונה במזרח התיכון שתחבר את יפו וירושלים. עד אותה תקופה, נדרש מי שרצה להגיע מיפו לירושלים ללכת ברגל מהלך 4 ימים או לעלות על כרכרה עם סוס מהלך יומיים נסיעה מטלטלת במסגרתה סבלו מתלאות כגון חום, שודדים ועוד.
בשנות ה 80 של המאה ה 19 מציע היזם יוסף נבון מירושלים את היוזמה להקמת המסילה לתורכים, ולאחר מאמצי שכנוע נרחבים ניאותו לאשר לו זיכיון של 71 שנים להפעלת המסילה, וזאת כמובן בתשלום מיסים לאימפריה.
נבון שלא היה לוכל מושג בבניית רכבות ומסילות, חיפש חברה שתבצע את העבודה, ויוצא במכרז. חברה צרפתית בשם “החברה הפריזאית לעבודות ציבוריות ולבנייה” מקבלת את הזיכיון ומתחילה בבניית המסילה. אם נלך לחלק האחורי של בית הנתיבות- המבנה הראשון שנראה במתחם, נוכל לראות על עמודי המתכת את שמה של החברה בצרפתית. הצרפתים לא הסתפקו בהטבעת שמם ואף דרשו כי לוחות הזמנים של הרכבת יפעלו לפי שעון צרפת, וכך היה.
היישוב היהודי המתחדש הביט בהשתאות בפלא וקרא לו “אש ומשואות עשן” . למשימה של מתן שם למכונה התגייס אליעזר בן יהודה ויחד עם מיכל פינס מצא כי בתלמוד שיירת גמלים היא גמלת , שיירת חמורים היא חמרת, וכך קיבל את הרעיון לכנות את שיירת הרכבים – רכבת.
מפעל מוצרי המלט של משפחת וילנד
לאחר שהתרשמנו מהקרונות שעומדים בפתח המתחם, ניכנס פנימה ונראה מבנים נוספים בינהם מפעל הבלוקים של משפחת וילנד הטמפלרית. הטמפלרים היו קבוצת נוצרים שהגיעה מגרמניה ליישב את ארץ הקודש ולהחיש את הגאולה. במפעל ייצרו מרצפות, אריחים לגגות, בלוקים ועוד מוצרי מלט שונים. בצדו הימני (מערבי) של המפעל ניתן לראות עדיין את משאבות המים הראשונות שפעלו בפלסטינה. מפעל זה היה חלוץ בייצור מוצרי מלט והביא לגידול עצום בתנופת הבניה בארץ. בבית המשפחה הנמצא במתחם זה ניתן לראות עד היום את המרצפות המקוריות וכן את ציור הקיר. (ניתן לבקש מהמוכרת בחנות להיכנס ולראות) נשוטט מעט מסביב לבניין ונראה את המחסנים של מפעל הבלוקים שהוסבו לחנויות לחפצי אמנות, בגדים ותכשיטים וכן את חנות המפעל של מפעל הבלוקים שמשמשת כחנות לכלי בית ומוצרים אחרים
כיצד פעלה הרכבת?
רכבות החלו לפעול באירופה עוד במחצית הראשונה של המאה ה 19 ובעקבותן עלה גם הצורך בשעון 24 שעות בו אנו משתמשים כיום. עד אז כדי לדעת מה השעה השתמשו בשעוני שמש…הרכבת של יפו-ירושלים פעלה על בסיס מנוע קיטור- דוד מים ענק חומם באמצעות פחם וגרם למים להתחיל לרתוח. כאשר המים רותחים הם מייצרים גזים אשר גורמים ללחץ שהפעיל את מנוע הרכבת. זו הסיבה לכך שהרכבת עברה בנתיבו של נחל שורק הזורם מים כל השנה, בכך יכלו בתחנות העצירה למלא את ה”דלק” למנוע.