כחלק מהתפתחות היישוב והקהילה בתחום החינוך הוקמו במתחם זה 2 בתי ספר בהם למדו בני ובנות השכונה. מרכז זה מהווה נדבך חשוב להתפתחות התרבות והשפה העברית. כאן למדו רבים מאנשי הספר של הקהילה שלימים יובילו בתחומי החינוך, אמנות ורוח ויניחו את התשתיות להתפתחותה של המדינה בדרך.
קיר המייסדים
בצידה הצפוני של הרחבה ניתן לראות את יצירת האומנות של האומן דוד טרטקובר תושב השכונה שהנציח את סיפורה של השכונה ב 3 ציורי קיר. הציור הימני מוקדש למייסדי השכונה- במרכז מוקף בעיגול שמעון רוקח, מצד שמאל למטה אהרון שלוש, מצד ימין למטה זרח ברנט ובאמצע במדים חיים אמזלג שהיה סגן קונסול בריטי. הציור האמצעי מוקדש לסיפורה של השכונה ומביא את סמליה- בית הספר לבנות, הרכבת שחיברה את יפו וירושלים ועברה בתוך השכונה ולמעלה את תחילתה של אחוזת בית שהיא השלב הבא של ההתיישבות לאחר נווה צדק. הציור השמאלי מוקדש לאנשי הספר והרוח שגרו בשכונה והיוו נדבך חשוב בביסוסה של התרבות הישראלית על כל גווניה. מימין לשמאל- על רקע מגן דוד רב העיר יפו שהתגורר בשכונה – הרב קוק, הסופר ש”י עגנון שזכה בפרס נובל לספרות, הסופר דוד שמעוני, אלכסנדר זיסקין רבינוביץ (אז”ר), הסופר והפובלציסט יוסף חיים ברנר ולמטה מוקפת בעיגול המשוררת והסופרת דבורה בוארון.
שימו לב לעצי פרי הדר אשר מוקפים בתעלות מים, זכר לפרדסים הרבים אשר הקיפו את נווה צדק באותן שנים.
החלק האחורי של מתחם סוזאן דלל
נפנה לכיוון מזרח ונצא מהרחבה, ונגיע לרחבה נוספת שם נוכל לראות את שרידי הבאר אשר שימשה את תושבי השכונה. בצידה הצפוני של הרחבה עומד מבנה קטן ששימש כמרפאתו של רופא בית הספר והמשורר שאול טשרניחובסקי.
באותו מתחם נוכל גם לראות את האולמות בהם מתאמנים ומציגים רקדני להקות בת שבע וענבל. צמוד לאולם להקת בת שבע מבנה ששימש סמינר לוינסקי למורות אשר החל כאן את דרכו. כאשר ב 1913 פרצה “מלחמת השפות” שארכה 6 שבועות כאן בסמינר לוינסקי התגייסו לטובת החייאת השפה העברית.