נווה שלום – רחוב זרח ברנט

אנו מול אחת השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות יפו- שכונת נווה שלום. בשנת 1890 הגיע לכאן יהודי בשם זרח ברנט שהיה יזם וכבר הקים מספר נקודות התיישבות בפלסטינה כשהבולטות שבהן שכונת מאה שערים בירושלים והעיר פתח תקווה. בגיל 47 החליט ברנט כי שוב אין ביכולתו לחזור לעבודת האדמה בפתח תקווה שנמנה עם מקימיה והוא פונה ליוזמות בניה נוספות. אם שמו מצלצל לכם מוכר הרי הוא זה אשר מוזכר כאחד הרוכבים בשירו של שלום חנוך “הבלדה על יואל מושה סלומון” . ברנט שהיה מודע לבעיית הצפיפות ביפו ועל הצורך בהקצאות שכונות ליהודים, רכש את השטח בו לימים הוקמה השכונה. בתחילה הוצעו הדירות במחיר חסר תקדים אך מכיוון שגם זה לא היווה תמריץ מספק, החליט זרח עצמו לעבור לכאן יחד עם אשתו. לאכלוס מאסיבי תרמה העובדה כי רבה של יפו נפתלי הרץ הלוי עבר לכאן עם אשתו לאחר שזו חלתה במחלה ובהמלצת רופאה האישי עברה לגור במקום קרוב לאוויר הים והרחק מהצפיפות והזוהמה ששררה ביפו. מנקודה זו ניתן להבחין בפארק צ’ארלס קלור אשר עד 1948 היה שטחה של שכונת מנשיה, שכונה ערבית שגבלה עם שכונת נווה שלום. לעיתים קרובות סבלו תושבי השכונה מקרבה זו בשל המתיחות בין האוכלוסיות הערבית והיהודית, מתיחות שהחלה במאורעות תרפ”א והגיעה לשיאה במלחמת העצמאות.