סמטת המשיח

רחוב בר יוחאי ששמו הקודם היה רחוב החאכורה, קיבל את שמו הנוכחי לאחר קום המדינה בגלל התהלוכה שנערכת בו מדי ל”ג בעומר. בתהלוכה מובילים ספר תורה מבית משפחת עבו ברובע עד לקבר הרשב”י במירון כשהגעתו הוא האות לתחילת החגיגות שם.

הרחוב רחב יחסית לסמטאות הרובע היהודי. זאת משום שהוא נבנה מאוחר יחסית ולאור לקחי ההרס הנורא שזרעו בעיר רעידות האדמה (כגון אלו שב1759, 1837). בבניה המוקדמת יותר הסמטאות היו צרות מאוד והבתים נסמכו זה על זה וכך הרס היה רב. כאן רוחבו של הרחוב מונע מהרס של בית אחד כתוצאה מנפילת משנהו ברעש אדמה.

שימו לב לרחוב, למבנים ולמרפסות, לשלטים הניבטים מכל עבר ולחזותו הכללית שמקרינה אוירה של מסע בזמן. תמצאו ברחוב בתי כנסת ובהם קלויז (בית כנסת חסידי), בתי מדרש, כוללים, בתי מגורים, חדרי אירוח, ועוד ועוד. רחוב מיוחד המצטלם נפלא…

רבי שמעון בר יוחאי חי במאה ה-2 בתקופה הרומית והיה אחד מתלמידיו החשובים של רבי עקיבא. הוא היה אחד מקבוצה קטנה של רבנים שהוסמכו בזמן זה ע”י רבי יהודה בן בבא בקרבת המקום שנקרא כיום צומת סומך. הלכות רבות שנקבעו במשנה, אשר נחתמה ע”י רבי יהודה נשיא בסוף אותה מאה, מזכירות את דעותיו ופסיקותיו – ושם הוא נקרא רבי שמעון.

הוא היה ידוע במיוחד בהתנגדותו לרומאים וכתוצאה מכך נאלץ לברוח ולהסתתר במערה בפקיעין, יחד עם בנו אלעזר, במשך 13 שנה עד מות הקיסר. מקום מגוריו היה בקרבת צפת בהר מירון – ככל הנראה בחורבת שמע המכונה תקוע וציון קברו נמצא במירון – במקום בו נערכת מידי שנה בל”ג בעומר הילולה גדולה ביום פטירתו. זהו אחד מקברי הצדיקים החשובים ביותר בארץ ומאות אלפים פוקדים אותו מידי שנה להתפלל ולהתחזק שם.

סיבה מרכזית לחשיבותו של המקום הוא הקשר של הרשב”י לקבלה. ספר הזוהר שהוא לב הספרות הקבלית משויך לרשב”י. הסברה העממית היא שהוא זה שאף כתב אותו אך כיום טוענים מרבית החוקרים כי את הספר עצמו כתב ר’ משה די ליאון בספרד במאה ה-13, אך רבי שמעון הוא גיבורו והדמות המרכזית בספר. עובדה זו מחברת אותו בעוצמה גדולה ללב הקבלה ועיר לצפת.