אז ראינו את השער ואת המצודה, אבל עוד לא סיפרנו מי בנה את החומה! זהו סיפור על ילד שאפתן שכבר מגיל צעיר חלם להיות סולטאן – הכירו את סולימאן!
איזה מלך! סולימאן
לסולטאן סלים הראשון נולד בן ושמו – סולימאן. וסולימאן שמגיל צעיר שמע על הארצות שאביו כבש, חלם שכשיגדל גם הוא יביא למשפחה כבוד של ממש! חמש שנים אחרי שסלים כבש את ארץ ישראל וירושלים, הוא נפטר וסולימאן לקח את המושכות לידיים. סולימאן יצא למסעות כיבוש נרחבים ואפילו הגיע עד לשערים של וינה עם חצוצרות ותופים. כינו אותו "המפואר"- כיוון שהרחיב את גבולות הממלכה, אחרים קראו לו ה"קאנוני" (המחוקק) כיוון שערך וסידר את ספרי החוקים. שם נוסף שניתן לו הוא סולימאן "הבנאי". מדוע? מפני שסולימאן החליט לטפח את העיר הקדושה שהייתה די מוזנחת באותה התקופה. הוא שיפץ את הר הבית את כיפת הסלע ואת המסגדים ודאג לרווחת התושבים: התקין מתקני מים לשתייה, שיפץ ובנה שווקים חדשים, בנה בתי מרחץ, ובית תמחוי לעניים. וכדי שתושבי העיר ירגישו מוגנים הוא החליט גם לשקם את המצודה ולבנות לעיר חומה!
חזון וחומה
חומת ירושלים היא אחת החומות השמורות והשלמות ביותר בעולם ולכן היא נכס אדריכלי עולמי! אנחנו לא מגזימים- קבלו קצת מידע על החומה במספרים: החומה בנויה לאורך למעלה מ-4,000 מטרים ויש בה 34 מגדלי שמירה, 8 שערים ולא ניסינו לספור את השיניות וחרכי הירי המתוחכמים. אומרים שהבנייה שלה נמשכה רק ארבע שנים (בין 1538-1541), וזה עוד לפני שהיו דחפורים וטרקטורים! איך כל כך מהר? את החומה בנה סולימאן על תוואי חומה קיים והשתמש באבנים שהיו בשטח מהחומות הקדומות וממבנים הרוסים. דוגמא למבנה קדום נמצאת ממש מולינו – רואים את המערה והפתחים? זוהי לא סתם מערה אלא מערת קבורה מימי בית ראשון החצובה בסלע האם שעליו עומדת החומה!
למה לי חומה עכשיו?
למה בנה סולימאן את חומות ירושלים? מי ילחם מולו? הרי האימפריה בשליטתו! אז אולי החומה אינה רק להגנה אלא נבנתה כסמל לעוצמה? אולי החומה נתנה פשוט תחושה של שייכות והיוותה מקור לגאווה? החומה כסמל ונכס תרבותי מוזכרת בכתביו של הנוסע ויקטור גרן שמספר על המשמעות התרבותית של החומה גם כשהעיר שבתוכה נהייתה צפופה: "הנה כי כן, ירושלים עוברת מעט מעט את גבולה, חורגת והולכת אל מחוץ לחומתה. ויש כבר כוונה להרוס את החומה הזאת כולה או בחלקה, ולמכור את אבניה כחומר גלם לבנייה. אבל אני מקווה שהממשלה התורכית תחשוב פעמיים בטרם תעשה זאת, בעבור הכנסה זעומה לשעה…" (ו' גרן, תיאור ארץ ישראל, הגליל, כרך שישי, יד בן צבי, ירושלים תשמ"ה, עמ' 38)