הגעתם לשכונת חצר חרדית שאינה אופיינית לשכונת חצר שכן המקום נבנה בתחילת שנות ה – 30 של המאה העשרים כבית קולנוע ותיאטרון וכאשר הוחלט להפוך את המקום לשכונה עשו זאת בצורת חצר כאשר החזית עברה שימור, כולל הכתובת "התיאטרון נבנה על ידי מ.י. מזרחי ובניו תרצ"ב 1932
דו קיום חרדי - חילוני
בסמיכות לתיאטרון אדיסון גר הרב וייס שהיה ראש העדה החרדית. סמוך לחנוכה נראה הרב וייס עומד בתור לקופת הקולנוע. בתחילה חסידיו לא שאלו אותו בקשר לכך, אבל הסקרנות גברה, והם פנו אליו כדי לברר מה אדם כמוהו עושה בתור לקופת קולנוע. הוא ענה להם שכידוע אנו עומדים לפני חנוכה ובחג הזה אנו מדליקים נרות בחלון מתוך מגמה לפרסם את נס חנוכה. לפי ההלכה את הנרות אפשר להדליק עד שתכלה רגל אדם מהשוק, כלומר שזמן ההדלקה הוא כל זמן שיש אנשים ברחוב שכן אין טעם להדליק נרות מאוחר בלילה כי אז אין פרסום נס. לפיכך הוא עמד בקופה כדי לשאול מתי מסתיימת הצגה שניה שאז הקהל יצא לרחוב ויראה את הנרות שלו שכן אחרי זה הרחובות מתרוקנים.