קפה קליפורניה

חבורת לול ויצירתה במאי 1970 יוצא הסרט שבלול שכתב וביים בועז דוידסון. הסרט תעד תמונות מהחיים והפקת שירים משבלול. לא הסרט ולא התקליט שיצא במקביל נהנו מהצלחה קופתית, אך שניהם בהחלט ציינו נקודת מפנה נוספת בתרבות הישראלית: משהו יותר פתוח ופשוט, שאינו מורם מעם: לראשונה במוסיקה הישראלית שרו כמו שמדברים. ההצלחה הזו שביצירת רוק אמיתי כמו בחו”ל, כזה שמתייחס לאדם הקטן ולווא דווקא לארץ הגדולה. נטו תוכן, ללא קישוטים. ממש כמו הבניה הבינלאומית.
השילוב המוצלח והפורה בחבורת שבלול, הביא ליצירת תכניות הטלוויזיה לול, שתי הראשונות הוקרנו ב 1970, ממש עם תחילת שידורי הטלוויזיה.
תכנית לול השניה כללה פרודיות על שידורי טלויזיה, מה שיניח את התשתית ליצירה מאוחרת יותר: הסרט “כבלים”.

משנת 1960 עד 1980 היה נהוג בארץ “פסטיבל הזמר והפזמון” – זו היתה תחרות שירים ששודרה ברדיו ואחר כך בטלוויזיה וזכתה לרייטינג עצום. בתחרות הוגשו שירים חדשים, שטרם הוצגו לציבור, ואחד מהקריטריונים לקבלת השירים היה הפוטנציאל שלהם בקידום התרבות העברית. בפסטיבל הזה פרצו שירים רבים לתודעה , כמו למשל “ירושלים של זהב/נעמי שמר”.
בשנת 1964 אריק אינשטיין השתתף לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון שם שר את “הרחק בלילה (אולי אתם מכירים אותו בתור:” אבל עכשיו לישון ילדה, נישן”), של יעקב שבתאי ושמואל איברמן) . הוא זכה במקום הראשון שנה אח”כ , ב1965 עם איילת אהבים, ובאותו פסטיבל במקום השני עם ריח תפוח אודם שני, אותו ביצע עם שלישיית גשר הירקון. הפעם האחרונה בהחלט בה השתתף היה ב’69 עם השיר פראג של שלום חנוך

אברהם אייבי נתן נולד בשנת 29 בפרס, עבר עם משפחתו להודו וגוייס לחיל האוויר הבריטי. לימים עלה לארץ והתנדב בחיל האוויר הישראלי. אייבי נתן ידוע בעיקר בהיותו פעיל שלום- הוא מפורסם בזכות הטיסה שטס לבדו למצריים במטוסו ‘שלום אחד’, עוד לפני שהיה שלום.. ובעיקר בזכות הספינה שקנה ‘קול השלום’, ספינה שעגנה מול חוף גורדון, 30 ק”מ בעומק הים, ושידרה מוסיקה עכשווית ומסרים אנטי מלחמתיים.
המסעדה שפתח בפרישמן, קפה קליפורניה היתה הראשונה בארץ שהגישה צ’יזבורגר והפכה למרכז מפגש ראשי עבור הבוהימה הישראלי. אייבי נתן מופיע בשני שירים של אריק אינשטיין: אחד זה עוד יהיה (הנה אייבי נתן על האונייה, הוא מפליג הוא מפליג לתוך החשכה יא חביבי אייבי בהצלחה לך) והשני זה דון קישון שכתב יונתן גפן ושם-טוב לוי הלחין.