איפה ומתי מדליקים? משקיעת החמה ועד “שתכלה רגל מהשוק” בימינו אני חושבת שהאמירה היתה עד שתכלה רגל מהקניון… הרעיון שכמה שיותר אנשים יוכלו לראות את החנוכיה שהדלקתי כדי שיהיה “פירסום הנס” גם לגבי מיקום החנוכיה יש למקם אותה בפתחי הבתים או בחלונות במקום שניתן לראות ..
חנוכה כחג ציוני
את התחנה הקודמת עזבנו בשירים שקטים עם נרות קטנים, מי שבראשו התנגן דווקא שיר אחר שכולו מלא פאתוס כמו השיר”אנו נושאים לפידים” ובו השורה “נס לא קרה לנו פח שמן לא מצאנו בסלע חצבנו עד דם ויהי אור” את השיר כתב זאב אהרון שהיה מחנך, משורר וקצין חינוך ראשי בצ”ל בשנות ה-30. כשהצייונות מחפשת דגמים ורעיונות לשאוב מהם, את מימד הגבורה שבסופו שלטון עם מדינה עצמאית , נלמד זאת מהמכבים, מעטים ביד רבים הציונות מתחברת לניצחון לעשייה של היחיד לא היה פה נס גדול אנחנו חצבנו עד דם ואז “ויהי אור” מאה שנות הציונות הפכו את החג לחג חילוני, חג גבורה, חג מלחמת המעטים נגד הרבים ניצחון בני האור על בני החושך. גם בנימין זאב הרצל מסיים את ספרו מדינת היהודים במילים הבאות “יקום דור חדש ונפלא מקרב בני עמנו דור המכבים יקום שוב לתחייה” בשנת 1910 החלה גמנסיה הרצליה מבסורת של עליה לקברי המכבים במודיעין, והחל מרוץ הלפיד בו היו מדליקים לפיד בקברות המכבים ורצים איתו עד להר ציון ממש כאן בעיר העתיקה, לכאן הגיעו חפצי יודאיקה ששרדו את השואה ובמרתף השואה הודלקו חנוכיות ששרדו את הגטאות והמחנות כ-100 חנוכיות היו מדליקים עם הלפיד שהגיע כל הדרך מאזור מודיעין.
מי חייב להדליק? כמה נרות מדליקים כל יום?
מנהג פשוט במדינתנו כמהדרין מן המהדרין, שמדליקין כל אחד ואחד מבני הבית בלילה הראשון נר אחד, ובשני שני נרות, וכן מוסיפין עד שבליל שמיני מדליק שמונה וצריכין להיזהר שיתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה הכר כמה נרות מדליקין. (קיצור שולחן ערוך, דיני חנוכה).